“הדמעה בעין הציפור, מה היא מספרת?” לא השבתי מייד לשאלתה.
המשכתי לנשום, ממתינה לתשובה שתפציע מתוך התמונה שהפכה ברורה יותר ויותר. היא מספרת שהקן היה פעם מלא. היו בו לא רק שתי ציפורים בוגרות, אלא גם שלוש ציפורים נוספות, והן יצאו. אני לא רואה את שלושת הגוזלים. אני רק חשה עצב, רטט פנימי.”
התפקיד האימהי, שיש לו משמעות רבה בחייה של דורית, עומד להשתנות. ילדיה בגרו, היא מבינה שבקרוב מאוד יתחיל תהליך התרוקנות הקן, והיא שואלת את עצמה: “ועכשיו מה?”. בהתחבטויותיה כיצד לעבור לשלב הבא בחייה ובחיי משפחתה היא מוצאת דרך ייחודית להתמודד עם נושא עזיבת הילדים את הבית. היא עוברת דרך שבע תחנות שבהן היא פורשׂת את מצבה, את הרגשתה ואת תחושותיה סביב הקושי המוכר כ”התרוקנות הקן”. בכל תחנה היא מוצאת תובנות וכלים להתגבר על הקושי. כל תחנה היא שלב בתהליך ההתמודדות עם אתגר התרוקנות הקן.
בשפה רהוטה ומרתקת דורית מכניסה אותנו לעולמה ומשתפת אותנו בקשיי הקן המתרוקן שלה. המסע שהיא עורכת מניב תובנות מפעימות כשם שהוא מעניק אומץ, אופטימיות ואופקים חדשים.
ועכשיו מה? מיועד להורים המצויים בשלב התרוקנות הקן, למטפלים ולקוראים שמבקשים להמשיך ולפתח את מודעותם האישית.

דורית קיף, נשואה ואם לשלושה ילדים, היא עובדת סוציאלית ותיקה בעלת ניסיון בטיפול במבוגר ובמשפחה בתהליכי שינוי ומעברים בחיים. כיום היא עובדת סוציאלית קהילתית העוסקת בפיתוח שירותים ותוכניות לקהילות שונות.
ספרה הראשון, כל אחת יכולה – כפי שסיפרה לי איריס למדן, ראה אור בשנת 2013. ועכשיו מה? הוא ספרה השני.