סִפְרָהּ שֶׁל דָּנָה גַּת חָזוּת ״הַצָּב אֶפְרַיִם מְחַפֵּשׂ כְּנָפַיִם״ מְסַפֵּר עַל צָב בּוֹדֵד שֶׁחַי בְּשִׁרְיוֹנוֹ חַיִּים מְשַׁעְמְמִים. אֶפְרַיִם יוֹצֵא לְמַסָּע מֻפְלָא לְחִפּוּשׂ אַחַר זוּג כְּנָפַיִם שֶׁיַּחְלִיפוּ אֶת הַשִּׁרְיוֹן הַמַּכְבִּיד שֶׁעַל גַּבּוֹ. בַּדֶּרֶךְ פּוֹגֵשׁ פֵיָה יְפֵהפִיָּה עִם כְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת וְנוֹצְצוֹת, הַמַּגְשִׁימָה אֶת חֲלוֹמוֹ. בִּמְעוּפוֹ בַּטֶּבַע נִרְטָב מֵהַגֶּשֶׁם וְלֹא מַצְלִיחַ לְהִדָּחֵס חֲזָרָה לְשִׁרְיוֹנוֹ וְלִתְפֹּס מַחֲסֶה. זֶהוּ סִפּוּר מַקְסִים וּמְשַׁעֲשֵׁעַ עַל צָב שֶׁלּוֹמֵד לְהַעֲרִיךְ וּלְקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁהוּא.