׳יא בינתי, יא בינתי, איז’אי ראדי!׳ (בתי, בתי בואי לשם!) צעק אביה של ברוריה, מכוון אותה למקום מחסה מפני הפגזים של מטוסי צבאות הברית שהוטלו ללא הרף על העיר. שלוות העיר ת’אללה הופרה באחת, ערפל קרב כיסה אותה, ופגזים נחתו מכל עבר. הדי פיצוצם החרידו את לב התושבים. ברוריה המשיכה לרוץ לכיוון ההרים, רגליה שוקעות בשלג הלבן. ׳יא בויה, איז’א נימשיהו מן אוני!׳ (אבי, בוא נלך מכאן) צעקה ברוריה, מנסה להיחלץ מהשלג, ללא הצלחה רבה.

הניסים של ברוריה מגולל את סיפור המשפחה של המחברת, החל באי ג’רבה שבטוניסיה בתחילת המאה הקודמת, דרך המסורות והמנהגים המיוחדים של הקהילה היהודית שם ושלטון הנאצים בטוניסיה, ועד העלייה לארץ ישראל, על קשיי הקליטה ועל התעקשותם של העולים להיאחז בקרקע ולצמוח ממנה. בסיפור המשלב משפטים וביטויים מן השפה הערבית-טוניסאית, עומדת ברוריה, בתו של הרב צגיי’ר עשוש ונכדתו של הרב מקיקץ שלי, מגאוני ג’רבא.

כרמלה שנה ביטון, מורה בגימלאות, מומחית להקניית קריאה וכתיבה ומנחת שפה למורים, היא בת לניצולי שואה מהאי ג’רבה שבטוניסיה. ספרה הראשון ״סבתא רינה וסבא שמעון״ הוא ספר ילדים רקום בחרוזים ובהומור רב. “הניסים של ברוריה” הוא ספרה השני.