הייתה זו שעת ערב ורוח נעימה נשבה.
עמדתי מחוץ למרכז “דוידוף” לטיפול ולחקר מחלות הסרטן בבית החולים “בילינסון”. בשלב זה עבדתי כבר שנתיים כנטורופת ביחידה לרפואה משלימה בבית החולים. באותו ערב ידעתי שאיני נוסע לביתי. בתקופה זו נסעתי למרכז הרפואי רמב”ם בחיפה כמה פעמים בשבוע, לישון ליד מיטת האשפוז של אבי, בזמן ההחלמה מניתוח להוצאת גידול סרטני ששכן בקיבה שלו.
מסרטן בבוקר לסרטן בלילה…
לא מיהרתי.
ידעתי שאני מחליף את אימי רק בשעה עשר בערב, אז הלכתי לאט לכיוון תחנת האוטובוס לתל אביב, ממש מול מרכז “דוידוף”, חושב על היום שחלף והלילה שלפניי…
לפתע שמעתי קול חזק מגיע מעליי. עצרתי, הסתובבתי והבטתי אל על, למבנה. נראה שהחלה בו הבנייה המתוכננת של קומות נוספות מעל המרכז למחקר וטיפול בסרטן.
עבורי, זה היה הרגע המכונן…
הוצאתי את הטלפון שלי, גללתי את רשימת הודעות המייל של “המכון האמריקאי לחקר הסרטן” (AICR), זה שפרסם חודש לפני כן קמפיין חדש למניעת סרטן בארה”ב, וקראתי לעצמי בקול את כותרת ההודעה באנגלית:
“Take Control of your Cancer Risk: Nearly Fifty Percent of common Cancers are Preventable”.
הבטתי בבנייה החדשה מעל הבניין, וקראתי שוב ושוב את ההודעה של אחד מארגוני הבריאות החשובים בעולם בתחום מניעת מחלת הסרטן. התיישבתי על ספסל תחנת האוטובוס, ופתאום הבנתי משפט שנאמר לי בתחילת הכשרתי לעבודה בבית החולים, שנתיים לפני כן – הדרך הטובה ביותר לטפל במחלת הסרטן היא למנוע אותה.
והאוטובוס הגיע…
ספר זה מוקדש – לחולים שאותם אני מלווה בכל יום בתהליך ההחלמה, לאלו שכבר לא איתנו, ולכל אלו שניתן יהיה למנוע מהם את החולי.