במהלך מלחמת העולם השנייה בריטניה וארה”ב רצו לנהל לוחמה כלכלית נגד מדינות ניטרליות כגון שווייץ, שבדיה, טורקיה, ספרד ופורטוגל, מאחר שהן סחרו עם גרמניה במוצרים שחלקם היו חיוניים לה כדי להמשיך במלחמה. כדברי צ’רצ’יל, הסחר של המדינות הניטרליות עם האויב האריך את המלחמה וגרם לגידול ניכר במספר האבדות בנפש של חיילי בעלות הברית. מדוע בריטניה בחרה מלכתחילה למתן את המדיניות הכלכלית שלה נגד אותן מדינות? ומדוע היא לא שעתה לבקשות ארה”ב להחריף את צעדיה נגדן בתחום לוחמה זה?

ספר זה הוא פרי מחקר רב־‏שנים על הלוחמה הכלכלית שניהלה בריטניה נגד המדינות הניטרליות הללו כאמצעי לחץ על מדינות אלו להפסיק את הסחר עם האויב ובכך לקצר את המלחמה. בריטניה לא ששה לאמץ את עמדת ארה”ב להחריף לוחמה כלכלית זו, משום שחששה הן מכך שלחץ לא מתון כדרישת ארה”ב ידחק את המדינות הניטרליות לזרועותיהן של מדינות הציר והן מפני אובדן שווקים אלו לאחר המלחמה. בריטניה לא רצתה לסכן את עסקת “החכר-השאל” שהרוויחה מארה”ב, ולכן במחיר עימות זהיר מאוד איתה ביקשה למתן את הלוחמה הכלכלית נגד המדינות הניטרליות.

רהב עמוסי הוא בעל תואר ד”ר למתמטיקה ותואר שני במדעי המחשב ובהיסטוריה ומורה המגיש לבגרות בפיזיקה, במתמטיקה ובמדעי המחשב.