“שָׁלוֹם, אֲנִי עִידּוֹ וְהַשֵּׂיעָר שֶׁלִּי כָּתוֹם,
הוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה מִיּוֹם לְיוֹם.
יֵשׁ לִי גַּם נְמָשִׁים עַל הַפָּנִים.
סָפַרְתִּי, וְהִגַּעְתִּי כִּמְעַט לְשִׁישִּׁים.
לְרֶגַע שֶׁלֹּא יָחוּל כָּאן בִּלְבּוּל –
לִהְיוֹת גִּ’ינְגִּ’י כָּתוֹם זֶה הֲכִי קוּל.”

המורה, המקבלת את פניהם של תלמידי כיתה א’ ביומם הראשון בבית הספר, שמה לב לשונוּת שביניהם. משימתה הראשונה היא ללמד את הילדים לקבל את האחר ולאהוב אותו, ואף יותר מזה, לראות את הקסם שבשונוּת, נושא שהיה ועודנו לא קל לתלמידים בבתי ספר רבים ואף להוריהם.

אורית דסטה, בת 32, תושבת מגדל העמק, רווקה, בעלת תואר ראשון בחינוך, היא תולעת ספרים עוד מילדותה. ספרות וכתיבה הן חלק בלתי נפרד מחייה.
אורית כתבה ספר ביכורים צבעוני במיוחד שבו אנו זוכים להצצה קטנה אל עולמם של ילדים מקסימים. הספר נכתב בהשראת אחותה של אורית ואחיינה, שהוא על הרצף האוטיסטי.