“אחרי חודשיים שב ליומיים חופשה. סחב עמו קונכייה ענקית מאיסמעיליה. נתן לה שתשמע את הד המלחמה ממרחקים. היה באותו קרב ליד התעלה, שריקות הכדורים עדיין נשמעות באוזניו, מבלי שהקשיב לקונכייה. לוחמים מתים מוטלים לידו בשדה, ירה לכל כיוון. שאל: אם מישהו משנינו לא היה חוזר, מי היית מעדיפה שזה יהיה? הרגישה כאילו כיוון אליה כדור אחרון, שתקה. אסף את תרמיל הגב המפוחם ועזב.”

רומן בלתי אפשרי בין גבר ואשה החיים סביב מלחמת יום הכיפורים ואחריה, עולה חדש מסתורי שעם השנים שב ומפתיע מידי פעם. “קן אוהבים” רעוע. שיחה פתלתלה שנרקמת בטיסה בין שתי נשים. בין הסיפורים חוט מקשר – מסתורין וחשד מסוים, אך גם אהבה ואמון. ביד אמן טווה המחברת מארג סיפורים ובו שלובים אירועים היסטוריים בארץ ובעולם, שחושפים מציאות של קונפליקטים, דילמות והכרעות הרות גורל שבפניהם ניצב האדם.

שולמית שיפר, עורכת דין, למדה בירושלים, חייתה בה שנים רבות ושבה לעיר הולדתה, תל אביב. “הוא אמר לה שהיא” הוא ספרה השני.