ספרו הראשון של המחבר אביחי רוזנטל 'בבית הריק בין חושך לאור', מתאר את השתלשלות חייו של אדר, לצד משפחתו וחבריו במרכז הארץ, ממחצית המאה הקודמת ועד ימינו. המספר, אדר, נתלה בעבר ונובר בו. משם הוא דולה את סיפוריו הקצרים – אלה שהתקיימו ואלה שהיו עשויים להתקיים, וכך הספר נע על הגבול המעומעם בין הממשי לבדיוני.
בספר מרוכזים שישים ושמונה קטעים נבחרים ואנקדוטות ממסכת חייו של אדר, שהוא גם הדמות הראשית. הסיפורים נכתבו לאורך מספר שנים כקטעים חווייתיים. כל אחד מהם עומד בפני עצמו, אך מופיע גם ברצף לכיד וא־סינכרוני. כך מתוודעים אנו לבית ההורים, העומד למכירה לאחר מותם, חוזרים לילדותו של המספר ובהדרגה מגלים את דמותו הבוגרת ואת הבית שהקים. מוטיב הבית, המהווה עורף נאמן וציר מרכזי להמשכיות שורשית, חוזר ועובר כחוט השני לאורכם של הסיפורים הללו המתרחשים בבתים מתחלפים.
גיבורנו מתמיד בחיפוש אחר עצמו, מקיים דיאלוג עם הילד ועם המבוגר שבתוכו ומתעמת עם ערכי היסוד שנטעו בו. הקוראים נחשפים לכמיהות לב, לכאבי גדילה ולאהבות לאורך עשרות שנים. אדר אינו נרתע מלעשות חשבון נפש נוקב, אך מנגד הוא מצדד לא פעם בסודות ובשקרים, שבלעדיהם כנראה משפחות לא יכולות להתקיים.
באמצעות סיפוריו – מצביע המספר על הדרך בה ניתן להשתחרר מאילוזיות ומדעות קדומות, מדגיש מדוע חשוב לחשב מחדש מסלולי חיים, וחושף מהי בסופו של דבר האודיסיאה שלו. משפחות רבות עשויות למצוא בספר זה את החוויה הישראלית שלהן – מעין כמוסת זיכרון לעולם ההולך ונמוג. מלאכת הכתיבה עשירה ועשויה היטב. הסיפורים, המלווים בנימת הומור דק, מזמינים את הקוראים למסע מרתק ומפתיע, ובד בבד מרגשים ומותירים חומר למחשבה. הספר כתוב בשפה קולחת, יום-יומית ונגישה, ומצליח לשקף באופן מעניין ומוחשי את רוח התקופה – בקולותיה, במראותיה ובריחותיה.