“טוראי ליאון יצחק קונפורטי!”
“כן, המפקד.”
ליאון חיבק את בלנקה בכוח והטביע נשיקה ארוכה על שפתיה. “קוראז’, קרידה, אומץ,”
קרא למראה הדמעות שעלו בעיניה. “מבטיח שנתראה בקרוב.”
“שמור על עצמך, ליאון ואל תעשה שטויות…”
הוא צחק. “שטויות? אני? מתי בפעם האחרונה ראית אותי עושה שטויות?”
היא חייכה מבעד לדמעות, צובטת את לחיו למראה המבט הממזרי בעיניו. הוא נשקה שנית.
“טוראי קונפורטי, עלה לקרון! אשתך תחכה לך בבית בסבלנות!”
ליאון ניתק בעדינות אך בתקיפות את ידיה של בלנקה מצווארו, הרים את תיקו מהרצפה, פנה לעבר הקרון והרכבת החלה לנסוע קדימה, תחילה לאט ואז צוברת מהירות, עד שיצאה מהתחנה והמשיכה בדרכה.
בלנקה נותרה על הרציף, מוחה את דמעותיה.

סיפור אהבתם הסוער של ליאון ובלנקה קונפורטי במהלך מלחמת העולם השנייה מבוסס בחופשיות על סיפור אמיתי. לנגד עינינו נפרשים בספר החיים בבולגריה, מדינה קטנה בבלקן שהחוקה המתקדמת שלה העניקה שוויון זכויות למיעוטים, אך גם חוקקה חוקים דוגמת חוקי נירנברג ושלחה את יהודֶיהָ למחנות עבודה; מדינה שמחד הפיקה אשרות מעבר לפליטים יהודים ממזרח אירופה לאחר הכיבוש הנאצי, מאידך הייתה היחידה באירופה שחתמה על הסכם עם אותה גרמניה הנאצית לגירוש יהודֶיהָ שלה.
הייתכן שבולגריה הייתה למעשה חייל פשוט על לוח השחמט הרה הגורל של סטאלין, היטלר וצ’רצ’יל והם אלה שקבעו את גורל יהודֶיהָ?
הייתכן שהמלך האהוב בוריס, שעמד באומץ מול היטלר בסירובו למסור את היהודים ואולי נרצח בשל כך, הוא אותו האיש שמסר את יהודי מקדוניה ותרקיה וחרץ בכך את גורלם לעלות בעשן בטרבלינקה?

הספר ארץ אהובה – חשרת עננים עולה באופק הוא חלקה הראשון של סאגה מרתקת על אהבה המנסה לשרוד במולדת השוקעת אל תוך מלחמה רצחנית, חובקת עולם. בקרוב יראו אור ספרי ההמשך “כעלה נידף ברוח” ו”חוף מבטחים”. אסתר בן שמחון כתבה את הספר בהשראת סיפור חייהם של סבה וסבתה, סיפור שמתחיל בתקופת השפל הגדול, ממשיך במלחמה עד לניצחון ועליית הקומוניזם ומסתיים בעלייה לישראל.