השיר “הפחד כמו החושך”, בין יתר שירים רבים בספר, נגע בי באופן שאני מבקש ששיר יעשה בי, כשאני קורא אותו לראשונה: ימלא בי חלל, יכסה בי כאב, יעורר בי שיר שכתב משורר אהוב או שכתבתי בעצמי, וזאת בטרם הבנתי את השיר על כל משמעויותיו. שפתה הפואטית והלירית של המשוררת, מיוחדת בדימויים מפתיעים ומקוריים. מהשירים משתקפים רגישותה של המשוררת, פתיחות ליבה והאומץ שלה להיחשף. לטעמי היא מייצגת בשירתה את הישראליות של ימינו, שגם מתכתבת עם דורות קודמים. שירתה בספר ביכוריה, בוגרת מאוד ונידמה שנכונה לה דרך פורייה בהמשך דרכה בשירה העברית.
המשורר אביחי קמחי

אל הפליאה הוא תיאור מסעה של המשוררת אל הפלא הנשגב בטבע, באדם ובעולם. מתוך נפשה הכמהה והמתפעלת, היא חוצבת את מילותיה הצלולות והמדויקות, שאינן מתעלמות מהכאב, מהיעדר השלמות ואף מהמוות. בכל שיריה קיימת הודיה גלויה או נסתרת על כל האלוקי הטמון במציאות ובמה שמעבר לה.
יונה תור, ילידת ארגנטינה, עלתה לארץ בנערותה, מתגוררת בקרית ארבע – חברון. נשואה, אם לתשעה, וסבתא לעשרות נכדים ונינים. במקצועה מטפלת זוגית ומשפחתית.