” ׳אסור לך לאבד שליטה׳, הזכרתי לעצמי. ניסיתי בכל הכוח שנותר בי להיאחז בעולם שמסביבי. אורות הניאון המעורפלים עטפו אותי, ענני העשן חנקו אותי, ורצפה קרה נצמדה לגבי. אלמלא הנמלול במעלה האף שכבר פתח את הדלת לעולם הבא והחל לקחת אותי איתו, הייתי מוחה נחרצות. האורות הבוהקים בחדר ההלבשה סנוורו אותי. הנחתי זרוע על עיניי כדי להתגונן מפני המפץ הגדול שהתרחש מולי. כשפקחתי אותן עדיין היה לי קר אבל הייתי מכוסה בשמיכה כחולה. האורות היו חזקים משזכרתי, וצינור פלסטיק הציק לי מעל השפה. פאק. אני בבית חולים.”
רדופת חרדות מגיל צעיר ושרויה בטרפת מחשבות אינסופית, מנסה גאיה אמסלם להשתיק את מוחה בעזרת כפתור הווליום הפרטי שלה – ואליום. תוך שבוע אחד החיים הכפולים שבנתה לעצמה קורסים, והיא מוצאת את עצמה מאושפזת בבית החולים הפסיכיאטרי כרם מנחם בירושלים. היא הייתה מוכנה לוותר על הכול: על העבודה במועדון החשפנות בתל-אביב, על הלימודים בתיכון מכללת אורט, על החברה הכי טובה עדן, רק לא על אהבת האמת הראשונה שלה, כדורי ההרגעה.
אין יציאה הוא דיוקן מרגש ועוצמתי של דור שלם שנולד לעולם חסר צדק והיגיון, ונחמתו היחידה נמצאת בסיפוקים מיידיים שמאבדים מערכם ומיעילותם מהר מדי.
חניה פרץ, בלוגרית ויוצרת תוכן עצמאית מוכרת ומוערכת בארץ ובעולם, חייתה בעבר בירושלים, טיילה ב-40 מדינות בארבע שנים וכיום מתגוררת בתל-אביב.