“ככה זה, כשאתה חלק ממישהו,
זה לא רק אתה, אתה זה גם הוא”

רותי בן-אברהם מביאה סיפורים קטנים ואפיזודות מילדותה, כתאומה, בקיבוץ נען.
הילדים גרו ב”בית הילדים”, בנפרד מהוריהם, שגרו בחדר משלהם.
בית הילדים היה בית גדול, עם חדרי שינה, מקלחות, חדר אוכל וגן או כיתה, שתי מטפלות וגננת, ובו בילו הילדים את רוב היום. לאחר מנוחת הצהריים הלכו הילדים אל החדר של הוריהם, עד לשעת ארוחת הערב, בבית הילדים.
ההורים הגיעו מאוחר יותר, להשכיב אותנו לישון, וחזרו לחדר שלהם.
בלילה, עברה “שומרת לילה” בין כל בתי הילדים, לכסות אותם ולדאוג לשנתם.
אחי התאום ואני היינו התאומים הראשונים שנולדו בנען, שהיה, הווה ויהיה, הבית הכי נפלא עבורי, תמיד!!!