מִפְרָץ כָּחוֹל נָשַק לְחוֹל רַכּוֹת, הִרְכִּין ראֹשׁו עַל חוֹף יָרוֹק.
“אוֹהֵב, אוֹהֵב” לָחֲשׁוּ שְפָׂתַיִם מְלוּחוֹת. הָרֵי מוֹאָב הִבִּיטוּ מֵרָחוֹק,
כָּבְשׁוּ עֵינָם בַּעֲנָנִים, סָמְקוּ פְּנֵיהֶם בִּמְבוּכָה, בִּרְאוֹת מִשְחַׂק הָאֲהָבִים.
“רְאִי”, לָחֲשׁוּ בְּאזֶֹן הַחַמָּה, וְזוֹ, הִשְׁקִיפָה מִמָּרוֹם, בְּיָד רַכָּה וּרְחָבָה
לִטְּפָה, שׁוֹפַעַת אוֹר וְחוֹם, אֶת הָעוֹלָם בְּאַהֲבָה.
עין גדי. 1973

למעלה מחמישים שנה מפרידים בין השיר הראשון והשיר האחרון בקובץ “שירים מפה ומשם”, החל משירי עלם צעיר, נפעם מיפי העולם, נרגש מאהבות ראשונות, עבור לשירים לילדים שגדלים וכלה בחרוזים לנכדים. בין לבין גם מחשבות ותחושות באירועים בחיים הפרטיים, וגם התייחסויות למאורעות בתולדות עמנו ובאקטואליה העכשווית. כל קורא יוכל למצוא בקובץ הנוכחי שיר שידבר על ליבו ויזכיר לו את נעוריו הרחוקים ואת ימי ההווה.
המחבר – אריה יריב. יליד 1953, ברית המועצות. עלה ארצה בשלהי 1966. כארבע שנים לאחר עלייתו עשה את צעדיו הראשונים בשדה השירה העברית, אשר באים לידי ביטוי בפתחו של הספר הנוכחי. במשך למעלה מארבעים שנה שימש בתפקידים שונים בשירות המדינה. בין לבין השלים לימודי תואר ראשון בחוג לערבית, תואר שני בחוג ללשון עברית ולקינוח – שלושה תארים בהיסטוריה של עם ישראל.