אלגוז תקף עם חניתו בתנועת נעיצה וסואלן התכופפה, החנית עוברת סנטימטרים ספורים מראשה. היא הניפה את גרזנה אל עבר רגלו של הצ’נדר, שחמק בקלילות. הוא הניף שוב את החנית וסואלן חסמה. אלגוז ניצל את ההזדמנות והניף את החנית השנייה אל עבר בטנה של סואלן. חוד החנית נגע בבטנה, ואלגוז אמר, “מתה. אני ניצחתי.”

גרדויל נפלה בידי בני האדם, וכעת על ילידי העיר לחיות במחילה מוסתרת.
סואלן הגלנס נותרה ללא אימהותיה, והיא חיה כצ’נדרית. היא אומצה על ידי אלגוז, ויחד עם אחיה המאומצים, קלינטור ואלווינה, היא מתכננת את נקמתה בבני האדם.
אלגוז הצ’נדר הפך בעל כורחו לראש המשפחה, ועליו לדאוג לביטחון ולרווחה של פליטי העיר המפוחדים. טויבנד נושא עימו הבטחה, ולאחר שעירו ניצלה מידי בני האדם, הוא יוצא למסע בניסיון להציל את עיר מושיעו, טריוס, ולהשיב לגרדויל את חירותה.

זה ספרו השני של רון ששון, וכן הספר השני בטרילוגיית “שומרי הקשת האגדית”. סדרה זו התחילה בתור סיפורי דרך שאותם סיפר רון לחבריו במהלך טיוליהם הרבים יחד.