הוֹלְכִים עוֹד קְצָת, וּפֶטֶל שְׁקוּעָה בְּרִחְרוּחַ,
כָּךְ הִיא נֶחְשֶׂפֶת לָרְכִילוּת שֶׁל הַשְּׁכֵנִים:
מִי הָיָה פֹּה, מִי עָבַר וְשֶׁל מִי הַקָּקִי הַמָּרוּחַ
מַמָּשׁ פֹּה בֵּין שְׁנֵי בִּנְיָנִים.

טלי נאלצה לשהות אצלינו (אמא מירי ואנוכי) בקרית טבעון. ברור שהביאה עימה את הכלבה שלה – פטל. למה פטל ? שאלתי. כי היא מתוקה, ענתה טלי. היא באמת מקסימה, אמרתי והחלטתי להתיידד עם פטל ולצאת עימה לסיור בשכונה, בוקר וערב. כשראיתי שהיא מריחה ומריחה ומטילה מימיה, דמיינתי את הסיפור שלה ומה היא מגלה…

זה ספרו הראשון של יהושע, שנוהג לכתוב מדי פעם למגירה. הוא שורד שואה, מרכז גרעין ואיש הנחל המוצנח, בוגר מקווה ישראל, למד מדע המדינה (בלי תואר) וגם איש ציבור מוכר בתחומו, שנקלע לחוויה והעלה אותה על הכתב כסיפור בחרוזים לילדים.