שָׁלוֹם, יְלָדוֹת וִילָדִים יְקָרִים,
אֲנִי עַלְמָה,
אֲנִי כַּלְבָּה וְיֵשׁ לִי סִפּוּר,
וּבָאתִי לְסַפֵּר עַל עַצְמִי.
תָּמִיד שְׂמֵחָה לְקַבֵּל לִטּוּפִים,
תְּשׂוּמֶת לֵב, נְשִׁיקוֹת, חִבּוּקִים.

וְהַיּוֹם כְּשֶׁפָּגַשְׁתִּי אֶתְכֶם, יְלָדִים,
הַפְּגִישָׁה הָיְתָה מוּזָרָה
מַמָּשׁ כְּמוֹ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי –
אַחַת כְּחֻלָּה וְאַחַת חוּמָה־צְהֻבָּה…

אֲנִי זוֹ שֶׁרָצִיתִי לְלַטֵּף,
פָּשׁוּט אֶת כֻּלְּכֶם –
לְלַקֵּק, לְחַבֵּק,
הַכֹּל הִתְהַפֵּךְ, וַאֲנִי – בִּכְלָל לֹא הָיָה לִי אִכְפַּת,
כִּי אַתֶּם הַגִּבּוֹרִים.
מָה שֶׁחָשׁוּב זֶה אַתֶּם…

הִקְשַׁבְתִּי לָכֶם וְשָׁמַעְתִּי מִכֶּם לְלֹא הַפְסָקָה
סִפּוּר עַל יוֹם שַׁבָּת אֶחָד אָיֹם וְנוֹרָא.
וּבְיַחַד הִגַּעְנוּ לַמַּסְקָנָה שֶׁלְּפַחֵד זוֹ לֹא בּוּשָׁה…

חָזַרְתִּי לְבֵיתִי מְאוֹד עֲצוּבָה…

בספר זה, ״עלמה ממשיכה ללכת״, מספרת עלמה על עצמה ועל טיוליה במושב ובכלל.
הספר הוא המשך ישיר לספר הקודם ״פונץ ועלמה״.
במהלך השנה, החל מ־20.10.2023 חרשו עלמה והאיש שלה את הארץ, עברו ממלון למלון, פגשו את ילדי העוטף והצפון, הקשיבו לסיפוריהם מהמלחמה, חיבקו אותם וקראו ביחד את הספר "פונץ ועלמה".