“השחר עוד רגע עולה. סבתא כבר הרתיחה מים בסמובר, כדי להכין לנו תה חם בניחוח ורדים, עם תבלינים שמוסיפים טעמים וריחות מיוחדים.
עוד רגע נשב רק אני וסבתא בבוקר הקריר והשקט. אני יושבת לרגליה על שרפרף קטן וחמוד, והיא מוזגת לי תה ולא שוכחת להזכיר: “היזהרי, ילדתי, זה מאוד חם”.

סיפורים קצרים, המלווים בציורים מעשה ידיי, מרגעים שזכורים לי מהילדות. רגעים שונים עם סבתא, שהיתה דמות דומיננטית בחיי. על החיבור שלי לטבע שהיו חלק מנוף ילדותי, על הקשר שלי עם אבי ואימי. המפגשים שלי איתם ברגעים שזכורים לי, היו זמן יקר בשבילי, הייתי מאושרת בהם.