נעים ועודד יוצאים מקיבוצם לטיולים בעמק ופוגשים את חבורתו המשונה של אבו סעיד. עודד בן הארבע־עשרה, נער עדין אך בעל גוף, הוא הגדול והחזק שבגברי הקיבוץ. עם הגידול המואץ של גופו הוא איבד את היכולת לדבר בצורה מובנת ומסוגל להפיק רק חריקות והגהים שבורים. נעים בן העשר, אשר נראה צעיר מגילו, טומן בגופו הצנום יכולת מאגית להבין ולדבר כל שפה.

בחבורת הציידים של אבו סעיד הציד משני לניסיון ליצור שגרה שהיא בריחה. חברים בה אבו סעיד, שהיה נער ב־1948 ונלחם בקרבות עתירי דם, הקרבה, בריחה ותבוסה, ושני אחייניו, עומר הכסיל ודין שמחכה לתחילת לימודיו ברומניה, שנצטוו לצאת לעמק עם דודם כדי לשמור עליו, ואלכסנדר, חתנו של אבו סעיד ועריק מיחידת עילית בצבא ברית המועצות, שנשלח לצפות בשבטים האפגניים, לרצוח אחדים מבניהם ולעורר מחלוקות וטינות ביניהם. בערבות האפגניות פיתח אלכסנדר יכולות־על בהתחקות אחר עקבות ואחר נימי נפש האדם, ואלה שימשו אותו לחקירה ולאיום.

כלל הדמויות ברומן נעות בין הניסיון לשלוט בחייהן לבין הגורל וההיסטוריה שמתערבים ומוכיחים שוב ושוב שביכולתם להניע את מסלול חייהן לפי רצונם. מבנה סיפורי זה מתגשם באגדה מקומית עתיקה שבה מסופר על נער שנולד בכפר שבקצה העמק וניחן ביכולות מאגיות להבין ולדבר כל שפה.

בסיפור מקומי נטווים סיפורי עבר בחיי הדמויות, וסיפורי העלילה נרקמים ונפרמים לפי יכולתן של הדמויות להפריד את עצמן מעברן ומעברו של העמק.