אַחַר הַצָּהֳרַיִם הִתְיַשֵּׁב אִיתַי אֵצֶל סָבְתָא שֶׁלּוֹ בַּמִּטְבָּח, בִּזְמַן שֶׁהֵכִינָה כּוֹס תֶּה. הוּא הִבִּיט בָּהּ וְאָמַר, "סָבְתָא, מָה בְּדִיּוּק אַתְּ עוֹשָׂה בַּקְּלִינִיקָה שֶׁלָּךְ? לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ חָשׁוּב לִהְיוֹת רוֹפְאַת עוֹר?"

הִצְטָרְפוּ לְאִיתַי וּלְסִפּוּרֵי סָבְתָא מוֹנִיקָה שֶׁיְּלַמְּדוּ אֶתְכֶם עַל בְּרִיאוּת הָעוֹר וְכַמָּה חָשׁוּב לְטַפֵּל בּוֹ. ד"ר מוֹנִיקָה מַזְמִינָה אֶתְכֶם לָשֶׁבֶת עִם יַלְדֵיכֶם, לַחְקֹר בְּעָיוֹת עוֹר שׁוֹנוֹת שֶׁעֲלוּלוֹת לָצוּץ וּלְגַלּוֹת כֵּיצַד נִתָּן לְטַפֵּל בָּהֶן או לִמְנֹעַ אוֹתָן. זֶהוּ סֵפֶר חָשׁוּב מֵאֵין כְּמוֹתוֹ בְּמֶזֶג הָאֲוִיר הַיָּם תִּיכוֹנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבִכְלָל. מְצַפָּה לָכֶם הַרְפַּתְקָה מַחְכִּימָה וּמְלַמֶּדֶת שֶׁתִּשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּת יַלְדֵיכֶם.

ד"ר מוֹנִיקָה הִיא רוֹפְאַת עוֹר מֻמְחִית עִם הַרְבֵּה שְׁנוֹת וֶתֶק בָּעֲבוֹדָה בַּקְּהִלָּה. בְּמַקְבִּיל פִּתְּחָה קַרְיֵרָה בִּתְחוּם הָרְפוּאָה הָאֶסְתֵּטִית, הִשְׁתַּתְּפָה בִּכְתִיבַת שְׁנֵי סְפָרִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית וּפִרְסְמָה מַאֲמָרִים מִקְצוֹעִיִּים רַבִּים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם.
הַהַחְלָטָה לִכְתֹּב סֵפֶר לִילָדִים נוֹבַעַת מֵהָרָצוֹן לְהַקְנוֹת לְהוֹרִים וְלִילָדִים מְעַט יֶדַע עַל מַצָּבִים רְפוּאִיִּים מְסֻיָּמִים, שֶׁיָּכוֹל לִמְנֹעַ הִסְתַּבְּכוּת וְטִפּוּלִים מֻרְכָּבִים.
זֶהוּ סֵפֶר רִאשׁוֹן בְּסִדְרַת סְפָרִים מִסּוּג זֶה לְגִילִים שׁוֹנִים.