והשיחה נמשכת עד תום ההפסקה הקצרה מדי. המטופלים מחכים, יש עבודה. דָנִיֵאלוֹ מושך שאכטה אחת, אולי אחרונה, אולי ראשונה, מי זוכר, בין כל הפעמים שזה כבר קרה. הוא זורק מבט חטוף אל קייט, "רוצה?" והיא מנענעת בראשה, "לא, אותי זה מרדים, ועליי להישאר צלולה."
ושניהם קמים מעל ספסל הצל, פוסעים וממשיכים בדיבורם. וקייט, כמו מתוך סוד שבלחש, מוסיפה, "אגב, מרוכזת… מה עם הריטלין?"
"תפסיקי, קרצייה…" נשמע דָנִיֵאלוֹ רוטן.

הספר סדוקים הוא רומן פסיכולוגי המתרחש במרחב טעון, מחלקת אשפוז יום אונקולוגית, והמלווה את קריסתם האיטית של גבולות בין חיים פרטיים, רפואה, תשוקה והתמכרות. זהו רומן על אנשים טובים שנסדקו מבפנים, ועל הגבול הדק בין הצלה להרס עצמי.
הסיפור נפתח בסצנה טרגית במהלך ערב סוער של תשוקה, יין וכדורים, ערב שמסתיים בקריסתה של קייט, אחות בכירה, ונמשך דרך עיניו של דָנִיֵאלוֹ, אח צעיר, גאה וטוב לב, שהיה יד ימינה. בין קייט לדָנִיֵאלוֹ נרקמת אחווה מקצועית שהופכת בהדרגה למערכת יחסים תלויה, רוויית ממריצים, אלכוהול, וערבול בין חברוּת, מיניות, מוסר, שליחות טיפולית וסבל.
סדוקים הוא ספרה החמישי של איריס. ספריה הקודמים: מראה מרה שעל הקיר, ארבע, משפחת ג'ייקל ופותולוגיה.