המגפה פרצה לראשונה בדצמבר 2019 בעיר ווהאן שבסין ובאמצע פברואר 2020 החלה להתפשט במהירות בכל רחבי העולם ועוררה בהלה לצד משבר כלכלי של ממש. האירוע בווהאן היה ״פיגוע״ בהיקף עולמי. העולם הגיב בהנחיות של ריחוק חברתי, עטיית מסכות, הטלת סגר או עוצר ובידוד נשאים.

הכול השתנה. המגפה הציבה לנו גבולות והגבלות שקיבלנו רק בלית ברירה ומתוך המצוקה וחובת ההסתגלות.

השינוי הקיצוני הזה גרם לי אישית לפרץ יצירה בלתי מובן שהעסיק אותי רוב שעות היממה במשך חודשים. איור רדף איור, וכל מה שלמדתי בעבר יצא לאור בדרך ברורה וחדה על אף הבלבול שסבב אותנו.

איור הוא ציור או שרטוט שנועד להדגים ולהעביר מסר מסוים, המחשה לא מילולית למושג, רעיון או טקסט. הרעיון הזה שבה את ליבי, והוא התחזק כאשר למדתי איור אצל האמן והמורה דורון רוזנבלט במכון אבני. לאורך השנים, מאז היותי תלמיד בבית ספר יסודי, התמזל מזלי וזכיתי ללמוד מציירים ואמנים ישראליים מעולים, ביניהם (בסדר כרונולוגי): נחום גלבוע ז״ל, אליהו גת ז״ל, רחל שביט, יאיר גרבוז, אבינועם קוסובסקי ואחרים. כל אחד מהם העניק לי תובנה, טכניקה, או פרספקטיבה אותן רכשתי בעמל ושמשפיעות עליי עד היום.
נשוי אבא לבת ובן וסבא לארבע נכדות ושני נכדים.