בספר שלפנינו המחבר קורא תיגר על התפיסה הרווחת ולפיה רק גברים כתבו את התורה.
על סמך דיון מעמיק במקורות הוא משאיר אותנו בספק לגבי קביעה זאת. הדיון בנושא זה מעתה ואילך יחייב את כל מי שעוסק בנושא להביא בחשבון את האפשרות שגם נשים כתבו חלקים בתורה. ההנחה שרק גברים כתבו את התורה לא זכתה לביקורת ראויה, כנראה משום שהפרשנות המסורתית הקשתה לחרוג מקו המחשבה המקובל. המחבר בוחן באומץ רב וביסודיות את הסוגיה תוך כדי דיון בתשעה סיפורים — מקרי בוחן — שאותם הוא מגדיר “נשיים”.
ואולם מעבר לשאלה מי כתב מציע המחבר פרשנות חלופית אמונית ומושכלת, השוללת את תפיסת הפרשנות המסורתית הפוגענית כלפי נשים, וחושפת את הבשורות “משנות המשחק” בזכות השוויון המגדרי והייעוד המשותף שהן “המפץ החברתי הגדול” של האנושות והמַסָּד ל”חוק כבוד האדם וחירותו”. אבני הראשה של ה”מפץ” הזה הן: חירות, שוויון מגדרי, ייעוד משותף וחופש הבחירה המושכלת, ועמודי התמך המרכזיים הם — חופש המצפון ועליונות המוסר על אלוהים.
המחבר מעלה למרכז הבמה בעוצמה רבה את נוכחותן של הנשים בהבעת הרעיונות האוניברסליים שבתורה, ובכך תורם ספר מרתק זה תרומה חשובה, עיונית ומעשית, למאבק על מעמד האישה, בייחוד בימים אלו.

יוסי קסנר, בעל תואר שני בהיסטוריה ותואר ראשון בחשבונאות וכלכלה ובעל חברה עסקית פרטית. פרסם עם עמית ב”תיאוריה וביקורת” את המאמר “מחתרת יהודית באלגי’ריה, 1942-1940, היסטוריה ופוליטיקה של זיכרון”, ויזם את הפקת הסרט “ליל הפתאים”, המשחזר את קורותיה של מחתרת זו.