בספר “מהגלות אל המסך” מוצגת תופעת הפליטים הפלסטיניים והשתקפותה בסרטי הקולנוע במדינות ערב. כתיבת הספר נשענה על השוואה בין ההיסטוריה הכתובה ובין הצגתה בסרטים. אלו עוסקים בשאלת הפליטים בין דמיון למציאות, ומציגים היסטוריה טוטאלית באמצעות הבלטת הצדדים המנטאליים, החברתיים והפסיכולוגיים בחברת הפליטים מאז לידתה. לאחר הצגת ההשתלשלות הכרונולוגית של התופעה, מלידתה ועד המאפיינים העיקריים בחיי היום-יום במחנות, פונה הספר לניתוח המבע הקולנועי בשלושה סרטים עלילתיים שעסקו בנושא: “אל-מח’דועון” (המרומים, 1972), “נאג’י אל-עלי” (1992) ו”באב אל-שמס” (שער השמש, 2004). ניתוח המבע הקולנועי מתמקד בשלוש סוגיות: דימוי האדמה, מעמד האישה הפליטה ויחסן של מדינות ערב לשאלת הפליטים. הסרטים הציגו את תופעת הפליטות באמצעות מטאפורות, אלגוריות, כללי סמנטיקה וסמיוטיקה ומשחקי מצלמה שונים. הגישה הבין-תחומית והשימוש בכלים מחקריים לצורך כתיבת הספר מציעים דרך אלטרנטיבית להצגת שאלת הפליטים הפלסטיניים.