יצחק פלר הוא מורה, עיתונאי ויועץ תקשורת בדימוס. דור רביעי בירושלים, נולד בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בספרו “לפני שאשכח” הוא נזכר, בין השאר, בילדותו בצל המנדט הבריטי, בפרוץ מלחמת העצמאות ובחוויות של ילד “צבר” שנוסע בעת הזאת לארצות־הברית. פלר מעלה רשמים משנות הוראה בעיירת הפיתוח דימונה של תחילת שנות השישים וזיכרונות ממרוצת שלושים ושש שנותיו בשירות העיתונות הכתובה והאלקטרונית, “קול ישראל” וטלוויזיה. בסמוך למלחמת “ששת הימים” מתמנה יצחק פלר לכתב “קול ישראל” הראשון באשדוד, אשקלון ורצועת עזה.
פלר שימש כתב־חוקר בתחומים רבים וערך את יומני החדשות ברשת ב’ של “קול ישראל”.הוא נשלח לסיקור ההפיכה הצבאית בקפריסין, ביולי 1974, שהובילה לפלישת טורקיה לאי, כיסה את “ועידת קמפ דויד”, שבה נוצר הסכם השלום בין ישראל ומצרים, באוגוסט 1978, והיה הכתב־שדר הראשון לדווח מרבת עמון על ההסכם שהתגבש עם אש”פ ועל הסכם השלום שנרקם בין ישראל לירדן. באמצעות דרכון זר סייר פלר בפולין ובברית המועצות לשעבר,חיפש “שורשים”, ובד בבד תיאר מפגשים עם מסורבי עלייה ועם לומדי עברית במחתרת.
במרוצת חמש שנים יצחק פלר נטל חופשה מרשות השידור ושימש שליח הסוכנות היהודית בארצות־הברית ובדרום אפריקה של משטר האפרטהייד. בין השנים 1996-1999 שימש פלר כיועץ תקשורת לשר הקליטה יולי אדלשטיין. בשנים אלה הוא גם פעל מאחורי הקלעים בסיוע לשחרורו של יונתן פולארד מן הכלא האמריקני.
הספר “לפני שאשכח” הוא קליידסקופ לכל התקופות האלה.