אִשָּׁה עִבְרִיָּה רְכוּבָה עַל סוּסָהּ
לֹא חוֹשֶׁבֶת דָּבָר,
רַק חָשָׁה אֶת הַמֶּרְחָבִים,
אֶת הַשִּׁחְרוּר,
אֶת הַחֹפֶשׁ וְאֶת הָעָצְמָה
לִהְיוֹת
הִיא עַצְמָהּ.
(מתוך: “אישה עברייה”, שיר ב)

כְּמוֹ אַהֲבַת נְעוּרִים הוא אסופה של כל השירים הראויים אשר כתבתי בעשור האחרון היוצאת לאור לרגל יום הולדתי ה-80.
יש בו שירי סתיו, שהחצב מככב בהם, ושירי אביב, המשקפים את ההתרגשות מהפריחות ומההתחדשות ואת שמחת החיים לצד המשברים הכרוכים בקמילת הגוף תחת כובד השנים. בחלקו השלישי קיבצתי “מדרשי פסוק” מארון הספרים היהודי שכתבתי במהלך לימודיי בבית מדרש חילוני של נשים במדרשת אורנים. חרף גילי המכובד אני אוהבת את החיים וגומעת אותם ככל יכולתי.

שולה אפרת, אם לשניים וסבתא לשבעה, נולדה וגדלה בקיבוץ משמר העמק, ובו היא חיה עד היום. כל חייה עסקה בחינוך ובהוראה, והיום עובדת להנאתה במפעל בקיבוצה. מוסמכת במחשבת ישראל ולקראת סיום של תואר שני נוסף בהיסטוריה של עם ישראל. חובבת טבע מושבעת, מרבה לטייל בארץ ובחו”ל ברגל וברכיבה על סוס. פרסמה ספרי ילדים, פרוזה ושירה. זהו ספרה השביעי.