כשאימא שלי עברה את הסף והלכה לבלי שוב, היא הותירה אחריה חלל עצום.
במשך יותר מחמישים שנה הייתה בי הוודאות והתהלכתי תמיד בהרגשה שהתברכתי באימא שהייתה עבורי הכול.
עוד מינקות דבקתי בה וככל שגדלתי ובגרתי הקשר בינינו התהדק אף יותר, התעצם, התחזק, הוא בנה את אישיותי.
והיום, ממרום גילי וניסיוני, קיימת בי הידיעה שהיא הגיעה לכאן בשביל ללוות אותי, ולהיות עבורי ברגעים המכוננים של חיי.
אימא שלי לא הייתה מלאך ועשתה את טעויותיה כמו כל בן אנוש, אך בהסתכלות מפוכחת לאחור היא היוותה עוגן בסערות חיי, הייתה אוזן קשבת ועמוד תווך לנו, ארבע בנותיה, ולעוד אנשים רבים בסביבתה.

ימי רביעי עם אימא הוא תיעוד אישי של חודשים אחרונים של ליווי, של פרידה איטית ושל ניסיון להחזיק באהבה גם כשהמחלה הולכת ולוקחת ממנה עוד ועוד. זהו מסע בין טיפול פיזי מתיש לרגעי חסד, בין פחד ואשמה לגעגוע, בין אובדן מתקרב לניסיון למצוא דרך להמשיך ולקיים קשר.
אף שזהו מסמך אישי מאוד, הוא נוגע גם בכל מי שליווה או מלווה אדם אהוב שהולך ונחלש. לכל מי שהכיר את הכאב, את העייפות, את רגשות האשם ואת האהבה הגדולה הכרוכים בפרידה מאדם שעדיין נמצא כאן, וכבר הולך ומתרחק.

מיכל ברין, מטפלת בנשמתה, מוסמכת בייעוץ ביוגרפי – ענף טיפולי בתוך האנתרופוסופיה – ומוסמכת בליווי רוחני.
ימי רביעי עם אימא הוא ספר הביכורים שלה.