“שאני אגור באורווה, לא נשמע לי מי יודע מה רומנטי. אני בטוחה שגם סוסים לא מתרגשים מזה. אורווה היא מבנה שמיועד להצל-על ולמגן סוסים על ידי בעליהם, לוודא שהם יישארו רכושם.”
(מתוך הסיפור “אורווה פרח”)

סימה איזנבאך לבית הַאּוז נולדה במושבה כפר סבא, בת זקונים להוריה החלוצים שהיו נצר למשפחות מחסידות “אלכסנדר” בוורשה, פולין, לפני מלחמת העולם השנייה.
כבר מגיל צעיר היא כותבת. שולחת ידה בפרוזה, בשירה ובעיתונות, מביימת, מפיקה ומוציאה לאור.
את זווית ראייתה המיוחדת על החיים ביטאה כבר במילה הראשונה שלמדה לכתוב, שמה הפרטי, שאותו כתבה בכתב ראי – המיס. נטייתה הטבעית היא לכתוב בסגנון המעניק שמחה, צחוק ותקווה לקורא גם בנושאים הגותיים רציניים.
סימה טיילה בעולם, למדה באוניברסיטאות בירושלים, בלוס אנג’לס ובטקסס עד היותה חסידת חב”ד, בשנת 1984.
היא נשואה באושר ובעושר ומתגוררת במאה שערים, השכונה שבה נולד וגדל בעלה יחי’