“והיה קרוב אחד שהיה אצלנו בכל תקופת החופש הגדול. הוא היה משחק איתנו ושומר עלינו לאורך כל החופשה. הוא היה נער מתבגר ואני הייתי בת שש. יום אחד, כשההורים היו בעבודה, שיחקנו כל האחים בחדר והוא הציע להצטרף. כולנו קפצנו בהתלהבות, ‘כן, יש!’ זה כיף כשיש מישהו לא בן גילנו שמוכן לזרום איתנו. אז שיחקנו במשחקי תפקידים, הוא היה המורה ואנחנו התלמידים. תוך כדי המשחק הוא לקח אותי לשיחה בחדר אחר, סגר את הדלת ווידא שהיא נעולה היטב. כולו היה נראה נינוח, והוא סימן לי עם ידו לעלות למיטה. לתומי אני צייתי”.

כשהייתה בת שש עברה רותי גרמדאיט התעללות מינית על ידי אחד מקרובי משפחתה. מה שהתחיל במשחק תמים של רופא וחולה, נגמר בשנים של כאב, הסתרה והידרדרות נפשית ופיזית. “חשופה” הוא מסע של כאב, אך גם של השלמה, ריפוי ותקווה.

בדיבור כן וגלוי, כזה המגיע מעומק הלב, מנסה גרמדאיט לגולל את השתלשלות האירועים, ובעיקר מבקשת ללמוד מעברה, על מנת לתת כוחות ולשמש השראה עבור כל אחד המתמודד עם מקרה דומה ומחפש מעט שקט.

רותי גרמדאיט היא ילידת הארץ, בתם של אבי ז”ל ואסתר, ילידי אתיופיה, ואימם של שליו, תאיר, ינעם, עדיה ויותם.
“חשופה” הוא ספרה הראשון באורך מלא.