ד"ר יואל נשם עמוק, חייך קצת במבוכה אך בעיקר בשביעות רצון. הוא קיבל חיזוק לא ללכת לאורתופד ולהמשיך לעבוד ולהרהר בנפשו. הוא הודה לקפאח הקשיש עבור ההסבר המלומד ונפרד ממנו בחיבוק. בימים לאחר הפגישה המשמעותית הכאבים בקשת הצלעות מהנפילה דעכו במהירות, וד"ר יואל תפס את עצמו כשהוא פחות עסוק בהרהורים ובחשבון נפש. וזה השלב שבו לפתע פתאום הרגיש צורך לשתף את אשתו ברוריה. אף שחשש שיחטוף מילות ביקורת, הוא הרגיש די מחוזק מדעיכת הכאב ומדברי קפאח.

עבור רוב האנשים הבריאות היא מובנת מאליה, עד שמשהו משתבש.
הרפואה המודרנית מתייחסת למחלה כאל תקלה בגוף הביולוגי, שכדי לתקן אותה פונים לרופא. אולם לעיתים המחלה אינה חולפת, אלא נמשכת או חלילה הופכת לכרונית, ולרופא, עם כל הרצון הטוב, המקצועיות והניסיון, אין פתרון פשוט ומוחלט. במצבים כאלה לעיתים החולה פונה לרפואה משלימה, מתוך ידיעה פנימית שאדם הוא יותר מסיכום הנתונים המדידים שלו.
מחלה חריפה, בייחוד כרונית, משבשת את שגרת החיים, מגבילה ולעיתים כואבת. כאשר רופא העוסק ברפואה הקונבנציונלית אינו מסתפק בטיפול ביולוגי, אלא מנסה לפתוח צוהר עבור המטופל להתבוננות נפשית ורוחנית אמיתית, הוא עשוי לסייע לו להגיע להבנה מעמיקה של מהות המחלה, לצמיחה פנימית נפלאה ואף לגאולה פרטית.
הספר שבידיכם הוא אסופת סיפורים שממחישים את ההקשר החברתי־נפשי־רוחני שקיים בכל סיפור רפואי־ביולוגי ושמראים עד כמה העמקה במשמעות המחלה ברוב המקרים מביאה להתפתחות אישית מרוממת ותורמת לבריאות הנפש ולעיתים אף לבריאות הגוף.

עמוס ינון הוא בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, מומחה ברפואה פנימית ובמחלות זיהומיות ופרופסור לרפואה בפקולטה לרפואה בירושלים. במשך שלושה עשורים ניהל ראשית את היחידה למחלות זיהומיות ובהמשך את האגף לרפואה פנימית במרכז הרפואי שערי צדק, שבו הוא רואה שילוב ייחודי של מקצועיות נטולת פשרות, אנושיות מרגשת ויחסי אנוש מעולים. את ספרו הקדיש למרכז הרפואי, לצוותו המופלא ולרוחו הייחודית. עמוס ינון הוא חבר קיבוץ קלי"ה ליד צפון ים המלח.