״בוא הנה, יא קוקסינל סכיזופרניק!״ היא הצביעה לכיוון כיסוי המיטה, פניה אדומות, “אתה עשית בכוונה!” “לא עשיתי בשום אופן בכוונה,” עניתי. “כל הזמן אתה עושה בכוונה, נכון?” היא המשיכה. “תוריד ראש רגע,” פקדה עליי. “לא, לא רוצה,” סירבתי. “תוריד ראש ואני אלך,” פסקה. ידעתי שאם אעשה את מה שהיא אומרת, זה ייגמר מהר יותר, אז כרעתי ברך והורדתי את הראש. קיבלתי שישה אגרופים לראש כי זה המקום היחיד שבו לא נשאר סימן. 

במילים רכות ולפעמים אף מצחיקות, בכתיבה אותנטית, גלויה, חשופה ומלאה הומור, משתף אריאל בוטון את הקורא במה שנראה כפריקת עול המחשבות על הדף. באופן רציף וללא עצירה הוא מתאר את חייו כגבר מוכה אשר חווה אלימות בביתו מול ילדיו לאורך 13 שנים. 

זיכרונותיו של גבר מוכה מיועד למבוגרים אשר חוו אלימות במשפחה או שהיו רוצים להבין יותר כיצד היא עלולה לקרות. 

אריאל בוטון נולד בטורקיה ומאז שנת 1970 מתגורר בישראל. בעברו היה איש שיווק וכיום עובד כמאבטח בבית ספר יסודי בתל-אביב. זיכרונותיו של גבר מוכה הינו ספרו הראשון, והוא נכתב בעידודה ובסיועה של נתיבה כפתורי פרופסור בדימוס, שחקנית, סופרת ומורה לצ’י קונג – שהייתה מודעת לכל מה שהתרחש בחייו הפרטיים.