“אוטובוס ישן של אגד התגלגל משכונת הווילות של הרצליה פיתוח בדרך המאובקת המובילה לנוף ים… באוטובוס ישב גבר מבוגר ולידו ישבה נערה יפה, מצחה היה מקומט מדאגה לאימה שאינה ישנה בלילות. האיש שישב ליד הנערה קם, ניגש אל הנהג והושיט לו גיליון נייר ישן שתלש מפנקס ועליו נכתב בלטינית בכתב יד שחור ודק: רחוב החורש 42, כפר שמריהו.”

בתאריך 16 באוקטובר 1958 הגיע למדינת ישראל נציג ממשלת פרגוואי במטרה לעזור לחקלאות המתפתחת של המדינה הצעירה. בתום העבודה בכפר שמריהו היה השליח עושה דרכו אל חנות מכולת השורה בצילו של עץ שקמה עתיק במעברת נוף ים הסמוכה, לצורך משימה סמויה שנטל על עצמו.
“מתחת לעץ השקמה העתיק עמד אדם מזוקן… בידו האחת החזיק סכין …ברלה… הביט בבעתה במחזה שנישקף מבעד לחלון.”
באותה העת ניצלו נערי המעברה את שביתת המורים המתמשכת כדי להשתובב בטבע ולפגוש דמויות שיש להן מה לומר על החיים בשוליים.
השטן בא לבקר מביא את סיפורה של חבורת הנערים דרך עיניו של ברלה, נער המעברה. מלבד תיאור עולמו הפנימי, מתאר הכותב את יחסיו עם בני משפחתו ועם החבורה שאליה הוא שייך.
במהלך עשרה ימים חלות תמורות בקרב הנערים, ובעיקר בקרבו של ברלה המספר, העובר תהליך של התבגרות ומגיע לתובנות עמוקות על החיים.
לצד חלון הנפתח אל חייו של ברלה, פותח הכותב צוהר לסיפורה של המדינה בת העשור. הסופר מביא סיפורים מהווי המעברה, סיפורים הנוגעים בעיקר לדמויות שבאו מאירופה של מלחמת העולם השנייה, דמויות שאינן מצליחות להשתחרר מעברן.