קוֹרְאִים לִי מַתָּן.
אֲנִי בֶּן שְׁמוֹנֶה וְגָר בְּתֵל אָבִיב בְּכֶרֶם הַתֵּימָנִים.
אֲנִי מְאוֹד אוֹהֵב כַּדּוּרְסַל. רוֹאֶה מִשְׂחָקִים בַּטֵּלֵוִיזְיָה וּמְדַמְיֵן אֶת עַצְמִי קוֹלֵעַ וּמְנַצֵּחַ. כָּל כָּךְ רָצִיתִי שֶׁהַיְּלָדִים מִקְּבוּצַת "אֲרָיוֹת הַכֶּרֶם" יְקַבְּלוּ אוֹתִי לְשַׂחֵק אִתָּם.
הֵם לֹא הִסְכִּימוּ. "אַתָּה נָמוּךְ מִדַּי", לִגְלְגוּ עָלַי. "קֹדֶם תִּגְדַּל וְתִגְבַּהּ".
נֶעֱלַבְתִּי, כָּעַסְתִּי וְהָיִיתִי עָצוּב.
וְאָז כְּשֶׁסַּבָּא שֶׁלִּי אַנְדְּרֶה סִפֵּר לִי עַל מָאגְסִי בּוֹגְס וְעַל כַּדּוּרְסַל שֶׁל נְמוּכִים, בָּא לָנוּ רַעְיוֹן…