"מִיָּהּ…" לָחַשׁ הַקּוֹל.
מִיָּהּ עָצְרָה. הִיא הִסְתּוֹבְבָה וְהִקְשִׁיבָה. "מִי זֶה?" שָׁאֲלָה בְּשֶׁקֶט.
הַקּוֹל הִגִּיעַ מֵהַמְּעִיל הָאָדוֹם!
"זֶה אֲנִי, הַמְּעִיל. אֲנִי קְצָת מְפַחֵד," אָמַר בְּקוֹל רוֹעֵד.
"מִמָּה אַתָּה מְפַחֵד?" שָׁאֲלָה מִיָּהּ, מוּפְתַּעַת.
"מֵהַגֶּשֶׁם…" לָחַשׁ הַמְּעִיל.
"אֲבָל אַתָּה מְעִיל גֶּשֶׁם!" קָרְאָה מִיָּהּ."

המעיל שפחד מהגשם הוא סיפור על הדרך הייחודית שבה כל אחד מאיתנו חווה את העולם. דרך מסעה של מיה והמעיל שלה אנחנו לומדים שפחד הוא רגש טבעי שאין צורך להתבייש בו, ושבעזרת יד מחבקת וצעדים קטנים – הפחד נהיה קטן יותר ומתאפשרת צמיחה רגשית והתמודדות בריאה עם פחדים.
"החלום לכתוב ליווה אותי מילדות," מתוודה מירי ראובני, מחברת הספר, "אך הוא נותר גנוז במגירה שנים ארוכות, לא משום שלא היה טוב דיו, אלא כי פחדתי שלא אהיה טובה מספיק. המגירה נפתחה ונסגרה, נפתחה ונסגרה, עד שהגיע הרגע שבו מצאתי את האומץ. הפחד אומנם לא נעלם, אבל הדחף לספר היה חזק יותר מהחשש."