בתרבות היוונית, ובעקבותיה בספרות האירופאית, נכתבו מחזות שאותם משייכים לסוגה הספרותית (הז'אנר) – טרגדיה.
האם יש מקום לסוגה ספרותית דומה בתרבות היהודית השורשית שבמרכזה קיימת האמונה בבורא עולם אחד ויחיד?
"מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה", אומר יהודי בתפילתו שלוש פעמים בכל יום, כשהוא פונה לבוראו.
בבסיס התפילה עומד הרעיון כי הכישלונות, האסונות והמוות מלווים את חיי האדם ואת חיי העם היהודי בהיסטוריה, אך מתוכם צומחים הצלחות, תובנות חדשות וחיים חדשים.
זאת הייחודיות בראיית החיים היהודית.
בשלושת המחזות שלפניכם באה לידי ביטוי ראייה ייחודית זאת –
ראייה המלווה את העם במשך הדורות ומחנכת את בניו לכך, ובזאת היא שונה מהתפיסה הבאה לידי ביטוי בסוגה הספרותית היוונית־אירופאית.

מתקופת הנעורים בחיפה כותב מנחם לוי שירים, סיפורים ומחזות.
לאחר מספר שנות לימודי יהדות בישיבה גבוהה בירושלים ייסד את "תיאטרון האודיו אבות האומה". במסגרתו כתב והפיק שבעה מחזות אודיו (תסכיתי רדיו) העוסקים בדמויות מרכזיות בהיסטוריה היהודית.
שירים וסיפורים קצרים שכתב פורסמו בבמות ספרותיות שונות ואף זכו בפרסים.