זהו סיפור על חייל, על המדינה ועל הקשר ביניהם, שעבר תלאות וידע עליות ומורדות לפני ובימי המלחמה.
הספר נכתב לאחר כ־400 ימי מילואים במלחמת "חרבות ברזל", כשעתיד המלחמה עוד לא ברור.

מתניה (מתי) זאבי, נשוי לצליל ואב לחמישה, רס"ן במילואים. ביום אחד השאיר הכול מאחור – את האישה, את הילדים ואת העבודה, ויצא לתת מעצמו למדינה שאהב.

בהשראת הספר המוכר 'העץ הנדיב', משתף מתי, בשפה פשוטה ונוגעת ללב, בחוויותיו האישיות, בשמחות וגם בקשיים.
זהו סיפור על נתינה, על געגוע, על תקווה, ועל אהבה לעם ולמולדת.