“אני מסדר מאות ניירות שלא ראיתי המון שנים, וספר אלים אחד שכתבתי לפני 25 שנה מקבל צורה חדשה. בספר שהילד כתב, הוא אונס את נועה, והיא בוכה. ואני יודע שאין לי את זה… אני רוצה שמישהו יסבול כמוני, אבל אני לא יכול. המוח שלי מלא באלימות, מלא בדם, מלא בעצב. אני דומע, מרגש את עצמי אפילו עוד יותר ומכניס את עצמי לסחרורים אינסופיים… ואת כל זה אני מרגיש כשהטירוף קורא לי מתוכי להיות לבד.”

בתור ילד הייתי כותב על הקיר שבחדר שלי שירים, סיפורים וחוויות. היו תקופות שבהן הייתי כותב ללא הפסקה ואז פתאום מפסיק, בלי שום סיבה. כעבור עשרים וחמש שנה קיבלתי חבילה שבתוכה מאות דפים, שעליהם כתובים החלומות שלי, ההזיות, הפחדים, השירים, וגם ספר אחד ישן, הספר הזה, של הילד. כשפתחתי אותו הבנתי שהספר הוא בעצם הטיפול שכתבתי לעצמי. טיפול שבו אני מנסה להבין איך אני אמור להתמודד עם מה שעובר עליי – הנטישה, האכזבה, השנאה, יצירי הדמיון, ואיך דרכם אני מגבש תוכנית לגבי הדברים שאני רוצה לשנות בעצמי; מגבש את האישיות שלי. הספר הזה מתאר את המאבק הבלתי פוסק שמתחולל בתוכי על האמת, לצד התפשרות וריקנות.

ברק דניאל, מתגורר באמריקה, נשוי ואב לחמישה. זהו ספרו הראשון.