ספר זה נולד מתוך כאב אמיתי. רפאל, בני, איבד את אימו כשהיה בן שנה ושלושה חודשים בלבד. מאז, בכל ערב לפני השינה הקראתי לו ספר – כפי שאימו נהגה לעשות.
לפתע שמתי לב למשהו קטן אך משמעותי: כמעט בכל ספר ילדים המילה "אימא" הופיעה שוב ושוב. זה תפס אותי לא מוכן. לא רציתי לשלוח אותו לישון עם השאלה "למה לי אין?" אז מצאתי את עצמי מוחק, משנה, עוקף. לפעמים הקראתי "אבא" במקום "אימא", לפעמים דילגתי על המשפט כולו.

הספר הזה נכתב כדי לתת מקום לשאלות שאין עליהן תשובה פשוטה. הוא עוסק באובדן, אבל גם בתקווה. ביכולת של ילדים להתמודד גם עם הדברים הכי גדולים ומפחידים, אם נשתמש במילים הנכונות.

כמו הים, גם החיים משתנים כל הזמן – לפעמים רגועים, לפעמים סוערים. הַגַּלִּים שֶׁל אִימָּא מספר על הדרך שבה ילד מוצא מחדש את הקשר עם אימו, גם לאחר שהיא איננה – דרך הים, דרך הרוח, דרך הזיכרון והדמיון.
הספר מציע לראות את האובדן מנקודת מבט רכה ומנחמת. הוא אינו מתיימר להסתיר את הכאב, אלא למצוא לו מקום בתוך עולמו של הילד, בתוך משחק, דמיון וסקרנות. הוא מזכיר לנו שגם כשמישהו אהוב כבר לא נמצא לידנו, הוא יכול להישאר איתנו בדרכים אחרות.
זהו ספר לכל מי שאיבד, לכל מי שמתגעגע, ולכל מי שמחפש דרך לדבר על הנושאים הכי רגישים עם ילדיו.