דרך ארז

הוספה לסל

5.00 מתוך 5 כוכבים - 2 חוות דעת
(2 חוות דעת לקוח)

קטגוריות: ,

אינשטיין או סופרמן? “חנון” או “אקסטרים”. ה”ארז” שעליו מסופר בספר זה היה כל אלה ועוד…ובעיקר – אדם. הכי אבא לאורי התינוק ובעל למירב.

זה ספר ביכורים לא שלי – אביבה, אמו של ארז פלקסר ז”ל – אלא של הרבה סופרים מתחילים, שסבבו את בני ארז מקורס טייס ועד אחרית ימיו בגיל שלושים ואחד וחצי. אני רק ליקטתי את הסיפורים הקטנים שלהם בספר ולכן שמי איננו מתנוסס על כריכת הספר.

זה לא ספר על מוות ואבל; זהו ספר על צעיר בן שלושים ואחת וחצי, שהיה תאב חיים, בלע את החיים וחגג את החיים עם חדוות עשייה, בצנעה ובסקרנות אין קץ.

דרכו של ארז -“דרך ארז” – יכולה לשמש השראה לצעירים רבים לאופן שבו אפשר למצות את החיים במלואם, כי אין לדעת כמה החיים נקצבו לאדם…

כתבה חברה ש”ארז ידע להעריך את הדבר היחיד שאי אפשר להרוויח ורובנו חוטאים בבזבוזו – זמן…ומההערכה הזו בא לו הכוח לקום בחמש בבקר לגלוש בים לפני שיצא לצבא, לוותר על השלמת שעות שינה וצפייה בטלוויזיה, כדי לטייל בטבע ולסחוף אחרים אחריו. ובעיקר נתן מעצמו לכולם בכל זמן נתון למרות העומס ותמיד עם רצון ללמוד, להתפתח ולהספיק כל מה שאפשר.”

כתב חבר מקורס טייס “ארז כרגיל היה שקט מאד, ואנחנו שכבר הכרנו אותו היטב, ידענו מה מסתתר מאחורי החזות השקטה. ידענו שמדובר בבחור מבריק ומצחיק שיודע להיות אסרטיבי ולהוביל כשצריך, אבל כנראה התמונה הזאת לא הייתה ברורה לצוות המפקדים. מול עיניהם הצטייר אני מניח, בחור גמלוני, שהמדים והכובע נחו עליו בצורה מרושלת שמסביבו תמיד לחש וצחקוקים. הם החליטו לבחון את הפער המוזר ע”י האתגר המשמעותי ביותר שיכלו לתת לחניך באותו שלב…”

ארז לא נפל בקרב, לא נהרג בפיגוע או בתאונת דרכים, לא מת ממחלה. הוא נפל “מחוץ לזמן” כטייס במילואים במסוק קרב קוברה אשר התרסק ב- 12.3.2013, חמש דקות לפני סיום אימון שגרתי בשעה אחת בבקר.

מכיוון שהספר מוגבל בכמות החומרים שאפשר לשתף, הקמתי גם אתר אינטרנט על שמו – www.erezflekser.com ובו תכנים מגוונים והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהספר ומשלים אותו ואתם מוזמנים להיכנס לשוטט באתר.

קשה לי מאד עם חסרונו של ארז. אם מותו יסייע לחולל שינוי בחיי אחרים, זו תהיה נחמתי על האובדן המיותר של חייו ולכן, בחרתי לתרום את ההכנסות מהספר ישירות לעמותה להלומי קרב מהמזמינים את הספר.

את הספר המודפס ניתן להזמין ישירות ממני דרך האתר www.erezflekser.com

אל תשכחו את ארז פלקסר. 
אל תשכחו שהיה צעיר, שיכול היה לעשות בעולם רק טוב.

מידע נוסף

  • הוצאה לאור: ספרי ניב
  • מספר עמודים: 266
  • דאנאקוד: 1272-843

חוות דעת על הספר

5/5 דירוג הקוראים סה"כ 2 חוות דעת
5
אורנה ליברמן 22 באוקטובר 2021
קראתי את הספר ביומיים, התרגשתי מאוד. הייתי חייבת בתחילת הקריאה לעשות הפסקות כל פעם כדי לנשום ולחזור לעצמי. אחר כך נסחפתי אל עבר דמותו הענווה של ארז, שהיו לו סיבות להתגאות אך לא התגאה. ממרומי גילי התבשמתי מטוב לבו, נדיבותו, חוכמתו ושאר רוחו ואספתי לי צידה לדרך שעוד נשארה לי לעשות. מצאתי עצמי משחרת לעצותיו ותובנותיו של הצעיר הבשל שהיה מדריך בנשמתו בימי חייו ונשאר מדריך לאחר מותו. כריכתו האחורית של הספר כתוב: "דרכו של ארז יכולה לשמש השראה לצעירים רבים ולאופן שבו אפשר למצות את החיים במלואם כי הרי אין לדעת כמה חיים נקצבו לאדם...". נכון אך השראה יכולים לשאוב מארז גם מבוגרים ופנסיונרים, כל הגילאים.

ארז נגע באנשים (השפיע עליהם וחולל שינוי בחייהם) ונגע בשמים (ספורטאי, טייל, שחיין להוט אחר מקורות מים, מדריך, טייס מצטיין ופיזיקאי מבטיח). זכיתי לעקוב אחריו דרך הספר שכתבה, ליקטה וערכה אביבה אצילת הנפש. מצאתי קווי דמיון רבים בין האם לבן והערצתי נתונה לשניהם. ארז היה חוקר בנשמה וכך גם אביבה אמו שחקרה בהתמדה את נסיבות התאונה והגיעה למסקנות מצילות חיים של אחרים. לו היה ארז מופקד על תחזוקת מסוקי הקוברה, היה מוצא ללא כל ספק את הבורג שהשתחרר ושגרם להתרסקות. ארז היה יורד בסבלנות רבה לכל הפרטים, כפי שנהג, ולא היה מאשר לטייסים לעלות על מטוס שיתפרק לחתיכות חמש דקות לפני הנחיתה - כרוניקה של מוות ידוע מראש.

ספר חובה, לטעמי, לכל ישראלי וישראלית, צעיר וגם מבוגר, ומעל למצבה המיוחד של ישראל, גם ספר אוניברסלי הנוגע לאדם בכלל, יהיה המקום בו נולד אשר יהיה. מדריך התפתחות אישית, מקור השראה ועידוד, זרקור המורה לקורא על מה לשים את הדגש ומה לזנוח, איך למצות כל רגע ורגע מהשייט החד פעמי, בחדווה, עד תום, כפי שעשה ארז פלקסר שהפלגות חייו נקטעו בגיל 31 וחצי אחרי שנכנס לדירה חדשה עם אשתו האהובה מירב ותינוקם אורי, בן 8 כיום.

מבנה הספר

בפתח דבר פונה אביבה פלקסר פנייה מרגשת לנכדה הבכור אוּרי, בנו של ארז, ואומרת לו: "אני יודעת, אוּרקלה, שארז היה רוצה, וגם אני הייתי מעדיפה להישאר משפחה אנונימית, כפי שהיינו עד האסון. אך משקרה האסון, אני רוצה שאתה, אוּרקלה, ואחרים, תכירו את אבא שלך ארז ואת "דרך ארז". (עמ 5).

ועוד, בין היתר: "נכון, אבא הספיק לאמץ אותך אל ליבו, לחבק ולנשק אותך רק במשך ארבעה וחצי חודשים! אך היו אלה החודשים המשמעותיים ביותר עבורו בחייו. הוא היה נוכח בלידתך והיה שותף מלא עם אימך מירב בטיפול בך במשך אותם חודשים. סייע לה גם בלילות, והיה פעיל ערב-ערב בטקס הרחצה באמבט ובהשכבה במיטתך, למעט באותם ערבי המילואים, שהרגיש חובה להשתתף בהם." (עמ' 6).

בשער הראשון מדברים בני המשפחה, בשער שני – חבריו של ארז לקורס טיס 2000-2001. מעניינים מאוד הפרטים על שלבי הקורס, התנהלותו וניהולו. ארז בלט בייחודו, הר של ידע שלא נפנף בו. ארז לא דחף את עצמו, לא ניסה להתבלט ולהרשים, לא התחרה באחרים ולא היה חשוב לו להיות ראשון. רק אם שאלו אותו, היה מסביר. כותב נרי: "הוא הבין משהו שלקחתי ממנו לחיי, שאדם צריך לרצות לדעת כדי להוסיף לו מידע. ארז נותן הכול כשהוא רואה שאתה באמת מבקש ורוצה לדעת עוד... וכך אני משתדל לנהוג היום בהדרכות שאני נדרש להעביר. ארז השפיע עלי במהלך הקורס ועד היום." (עמ' 70).

השער השלישי, טייסת 160, עוד פרטים טכניים למתעניינים בטיס ועוד פרטים אנושיים על ארז ש"נגע בחיים של הרבה אנשים, והשאיר טביעת כף רגל עטורת סנדל הרים על הנפש, מהסוג התמידי שמכווין אותנו לשביל הנכון בעדינות כשרק נותנים לו". (עמ' 99).

השער הרביעי, מסורת של טיולים, מספר איך יזם, ארגן והוביל ארז טיולים ברחבי הארץ והדריך בהם תוך שהצטיין במיוחד בארכיאולוגיה, גיאולוגיה ובוטניקה. כל טיול היה מסתיים בארוחה כיפית כי ארז אהב גם לבשל. ים, מדבר וגם חופשת סקי בצרפת. וההומור... ארז סיפר על חיית מדבר משונה בשם "כדו" שמוזכרת במילון אבן-שושן בערך "מדבר". חברים חיפשו במילון ומצאו: יש בו (במדבר) חיות בר שונות:שועלים, יעלים וכדו'. (עמ' 114-115).

השער החמישי, ארז והסימולטור, מביא שוב פרטים מרתקים על הווי הטייסים. הסימולטור בחצור מדמה את תא הטייס על כל מערכותיו ונועד לדמות תרחישים לאימון צוותי אוויר בנשק מונחה. מזעור הפגיעה בתושבים לא קשורים היה בראש מעייניו של ארז שהתייסר כטייס קרב וביקש בתום האימון המתקדם וההכשרה המבצעית במסק"ר קוברה הסבה למערך תובלה. בקשתו, שעלתה לו בדמים כי לא היה באופיו לבוא בדרישות, נדחתה. ארז, שהיה תמיד נינוח ושווה נפש, התייסר מאוד גם מהסירוב, כפי שמספרת נטע, בת זוגו באותם ימים.

ארז "צלל עמוק לנבכי מערכת הנשק ויצר לטייסים אימונים יעילים ומאתגרים בסימולטרים כדי למקד אותם בפגיעה במטרה ולא בבלתי מעורבים בטרור", (עמ' 145). "פלקסר היה המגדלור של הסימולטור ותרומתו לדיוק הרב של נשק מונחה ממסוקי הקוברה הייתה מאוד-מאוד משמעותית. פלקסר מכל האחרים השאיר חותם מהותי, תשתית ומורשת לבאים אחריו." (עמ' 151). ארזי לאמו אביבה, פלקסר או פלקס לחבריו בצבא.

השער השישי, החיים בתל אביב מספר על התקופה הסטודנטיאלית בחייו של ארז. כותבת אסיה, שותפה לדירה וידידה מהטייסת, שארז היה משמעותי מאוד בחייה: "העשייה הבלתי פוסקת שלו והרצון להשתפר וללמוד עוד מהכול היו השראה עבורי ועמדו בניגוד מוחלט לשקט שהוא שידר". (עמ' 165).

חברה אחרת מספרת איך ארז עזר למישהו שהתנכל לו כמה ימים קודם. היא הופתעה אך ארז השיב לה בטבעיות הכי גדולה בעולם שהוא אינו מתייחס לאנשים באותו סרגל שבו הם מתייחסים אליו (עמ' 171).

השער השביעי, אוניברסיטת תל אביב, מספר על לימודי הפיזיקה של ארז ועל גידולי הגבישים. גם במעבדה חידש.חידושים והקדיש זמן רב להדרכה בסבלנות ובהשקעה. השער השמיני, הולך אחורה, לטיול המרתק של ארז באפריקה, שמונה חודשים ב-2008. על המסע ההרפתקני, אליו יצא לבד אך במרוצתו הצטרפו אליו מפעם לפעם עוד חברים, ועל עוד ועוד אפשר להרחיב ולקרוא, מעבר לספר, גם באתר על שם ארז שהקימה אביבה.

ועוד כמה שערים, קצרים באורכם אך עזים בתוכנם, השער התשיעי נותן במה לחברים מחוגי סיור, השער העשירי, ממדפו של ארז, ממחיש את התלהבותו מספרים, השער האחד עשר חוזר לרגע המילואים הארור בו התבשרה האם על התאונה, השער השנים עשר, ממילותיה של חברה קרובה, מירה מרקוס-קליש, השער השלושה עשר, מילותיה של אביבה בשני שירים. אצטט את תחילת השיר הראשון:

בִּמְקוֹם לָתוּר אֶת אַרְצֵנוּ בַּמִּשְׁעוֹלִים - עִם אוּרִי בִּנְךָ, בְּסַנְדָּלִים, בִּמְקוֹם לְהַכִּיר לוֹ כָּל תֵּל, גִּבְעָה וּפְרָחִים - עִם מַקֵּל וְכוֹבַע עַל הָרָאשִׁים, בִּמְקוֹם לִשְׂחוֹת בְּמַיִם עֲמֻקִּים - עִם אוּרִי בִּנְךָ הַתִּינוֹק וְלַעֲקֹב עִמּוֹ בַּלֵּילוֹת אַחַר הַגָּבִישׁ - הוּטַל גּוּפְךָ לְבֵית אֶבֶן קְטַן מִדּוֹת, וּמִשָּׁם רוּחֲךָ בּוֹעֵט בִּי אֲנוּשׁוֹת.

אסיים בסוף השיר של מירב, בפתח הספר:

הוּא יָשֵׁן בְּצַד יָמִין שֶׁל הַמִּטָּה שָׁם אֲנִי יְשֵׁנָה אַחֲרֵי הַמִּיתָה אוּלַי הִשְׁאַרְתָּ חוֹתָם שֶׁל גּוּף עַל הַמִּזְרוֹן שָׁם אֲנִי אֶתְחַפֵּר לֹא אֶפֹּל בַּמִּדְרוֹן

זה היה ארז שהיה לו, כפי שאמר, נחמד במה שהוא עושה ובדרך שבה בחר. הספר הוא משנה סדורה לניצול כל רגע ולהתייחסות נכונה לעצמו, לחיים ולזולת, מדריך להתפתחות ולמודעות עצמית. כמו שאומרת אביבה, ארז מייצג את אותם צעירים ערכיים, גיבורים באופן חייהם ולאו דווקא באופן מותם, צנועים ושקטים, פטריוטים ותורמים למדינה, בצבא, במדע, בתעשיה, בתרבות, לא פחות מאשר הרעשנים. חשוב שהציבור יכיר את הענווים האיכותיים האלה דרך ארז פלקסר שהיה בחייו הקצרים עסוק באהבה, לא בשנאה, אהבה לאנשים, לחסרי ישע, לטבע, למדע, לספורט, אהבה לחיים. ארז נתן כבוד לכל אחד.
5
יונתן 16 באפריל 2021
ספר מרגש המעלה געגוע ותחושת פספוס גדולה לצד זיכרונות נהדרים. אין ספק שארז השאיר חותם אחריו בהרבה מאוד אנשים. מתגעגעים.

הוספת דירוג וחוות דעת

אולי יעניין אותך גם...

טוען

אנשים שקראו את זה קראו גם...

טוען

הצטרפת לרשימת התפוצה בהצלחה!

ספרי ניב ברשתות החברתיות

שלום חגי גילר

זיהינו שהשארת חוות דעת באתר בעבר וכבר קיבלת קופון.

תודה רבה!

מזל טוב!

קיבלת קופון 10% הנחה!
קוד הקופון review_10.
את קוד הקופון יש להזין בתהליך הרכישה.
אין כפל מבצעים.

הטעימה ארוכה מידי?

לקבלת הטעימה מהספר למייל - השאירו פרטים :)

הספר נוסף לסל הקניות :-)

איפוס סיסמה

הזינו סיסמה חדשה

איפוס סיסמה

הזינו כתובת דוא"ל וישלח אליכם אימייל עם קישור לאיפוס הסיסמה.

כבר יש לך חשבון?

פעם ראשונה אצלנו?

צור חשבון

הוצאת ספר לאור?
התחל למכור את ספרך בחנות הספרים המקוונת המתקדמת בישראל!

צור חשבון סופר

כבר יש לך חשבון סופר?