בכתיבה למדתי שלא ידיעת הקרוא וכתוב היא העיקר, אלא זאת הנמצאת בין השורות, מחברת אותן, מעמידה אותן, נופחת בהן נשמה, מדליקה בהן את ניצוץ החיים, צובעת אותן בצבעים של הומור, אהבת חיים, דמעות של עצב וצחוק, תחושות, יצרים ורגשות, היא הנשמה, הרוח שבין השורות, האהבה שבתוכה ובעצם כל מהותו של האני באדם.

רומן משפחתי בטעם של פעם, פרוזה מרתקת העוסקת בעיקר בילדותו של המחבר ובאירועים במהלך חייו, ומשלבת מציאות ודמיון בנושאים רבים המעשירים אותו לאורך כל הספר. נושאים כמו שאלת אל, אמונה, אהבה, הומור, יצרי האדם, נפש האדם והאני באדם. כתב היד זורם, פיוטי, יצירתי, מרגש, יפה, פשוט וייחודי.