“אני כל כך אוהבת אותך״,
לחשה ורדה אהובתי בקול מלא געגועים.
המשכנו בדרכנו, שותקים ואוהבים.
זרם אדיר של אהבה גלש ממני אליה.
נפשי הרקיעה אל מקום
שלפי הרגשתי היה קרוב לגן עדן.
התעוררתי!

בגילוח ראשון מספר עמוס פלאוט אפיזודות מחייו כנער במושב בתקופה שלאחר קום המדינה. הוא מספר על תושבי המושב ועל תנאי החיים שלהם וכן על אורח החיים של תושבי הכפר. כמו כן על מהלך החיים של בני הנוער, שהמשחק “אהבה, שנאה, קנאה, ידידות” מתממש אצלם במציאות היומיומית. בהומור קליל מתואר כאן תהליך ההתבגרות, שכולל גילויים חברתיים ומדרך הטבע – מצבים ארוטיים של בני הטיפשעשרה.
הספר מופיע בכתב-יד כתוב בעט-ציפורן של אותם הימים.
עמוס פלאוט, יליד הארץ, צבר, שמינקותו ועד בגרותו חי ונשם את תקומת מדינת ישראל, רשם על דגלו את העיקרון האנושי “כבוד האדם וחירותו”. פלאוט למד אדריכלות-פנים ועיצוב וניהל פעילות מקצועית בארץ, וכיום הוא עוסק בחו”ל באומנות חזותית, שבה מוצג היצור המוזר שמהלך על שתיים, ראשו על הכתפיים וליבו מלא רגשות…והשמיים הם הגבול.