כותב ספר זה מציב בפעם השנייה בפני קוראיו נושא שתוכנו בבחינת טמיר ועלום למרבית הציבור הישראלי, אשר לא נחשף לצפונותיו ההיסטוריות שאירעו במלחמת העולם השנייה באיטליה. ערב מלחמת העולם השנייה שלטו בגרמניה ובאיטליה ״המנהיגים החזקים״, שהיו בטוחים שהם נבחרו באופן דמוקרטי כדי לבצע את רצון בני עמם והרחיקו את כל אלו שעמדו בדרכם, כמו מתנגדים פוליטיים, בתי משפט, תקשורת או יחידים ואמיצים. שומרי החירויות הללו הוצגו תמיד על ידי היטלר הנאצי ומוסוליני הפשיסט כשליחי השטן אשר זכו לזלזול ובוז ולא אחת נדחקו לתהום הנשייה.

“ברית הפלדה” הייתה למעשה הסכם בילטרלי בין איטליה הפשיסטית לגרמניה הנאצית שנחתם במאי 1939 . שרי החוץ של שתי המדינות, גליאצו צ’אנו מאיטליה ויואכים פון ריבנטרופ מגרמניה, ניסחו את החוזה וחתמו עליו בשם מדינותיהם. ההסכם נכתב כברית איטלו־גרמנית למקרה של
איומים בינלאומיים, לסיוע ולתמיכה צבאית במקרה של מלחמה, ולשיתוף פעולה הדדי בעת מלחמה ובעת חתימה על הסכמי שלום.
ההסכם נחתם תחת היפותזה לא מבוססת של היטלר כי מלחמה באירופה אמורה לפרוץ בתוך שלוש שנים. אולם, גרמניה הנאצית הפרה את ההסכם באופן חד־צדדי ופתחה במלחמה בתחילת ספטמבר 1939, כאשר איטליה לא הייתה מוכנה עדיין מבחינה צבאית למלחמה והתקשתה בגין זה לעמוד בכל התחייבויותיה, ואי לכך לא הצטרפה למערכה עד ליוני 1940, שם נחל מוסוליני את כישלונו הצורב בניסיונו לפלוש לדרום צרפת.

במהלך מלחמת העולם השנייה לחמה איטליה הפשיסטית בנאמנות לצד גרמניה הנאצית, והשתתפה בפלישות למספר מדינות, ובהן יוון, מצרים, ברית המועצות וצרפת. בשנות המלחמה האחרונות הפכה איטליה בעצמה לשדה קרב בין בעלות הברית לבין גרמניה הנאצית.

השתלטות מוסוליני על הנהגת המדינה, מהלכי הקרבות, התנגדותם של הפרטיזנים, התנהלות הוותיקן והאפיפיור, המנהיגות היהודית ושואת יהדות איטליה במהלך מלחמת העולם השנייה באיטליה מהדהדים בספר זה בווליום גבוה.

“אי אפשר להבטיח ניצחון במלחמה, אפשר רק להיות ראוי לו”
וינסטון צ’רצ’יל

יואב יפה נולד בירושלים ב־1955, נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לשני נכדים, ומתגורר בתל אביב. זה ספרו ההיסטורי השני שנכתב על תקופת מלחמת העולם השנייה. ספרו הראשון, “שבוי במחנה למסדורף”, יצא לאור בקיץ 2022 ומספר על אודות המתנדבים הארץ ישראלים, ובתוכם סבו אברהם, שהתנדבו לצבא הבריטי ונפלו בשבי הגרמני במהלך הקרבות הקשים שהתנהלו ביוון.