“בקרוב סוף-סוף אוכל לפרוש ולקנות לי שטח פראי בדרום אמריקה. או בעצם אקנה לי יאכטה ואפליג מסביב לעולם. כן… אממ… מדי פעם אעשה איזו הברחונת בשביל דמי כיס ובשביל הספורט, ואז אחזור לאירופה ואחפש את ריטה מקוסובו, ואם אני אמצא אותה היא בטח כל כך תשמח לראות אותי שהיא מייד תסכים להצטרף אליי. כן, ואז… נפליג לקריביים, או בעצם לפיליפינים, או אולי בכלל לאיים הנידחים של הפסיפיק, נמצא את האי הכי נידח ונחיה עליו באושר, עד שנשתעמם כי כאלה אנחנו, ונצא שוב להרפתקאות פליליות מסביב לעולם.”

ישראל, אירופה, דרום אמריקה, אירופה, ישראל. לא בהכרח בסדר הזה.

איש של חופש, הרפתקן, רומנטיקן ולרוב גם זאב בודד. תכונות אלו הן שהובילו אותו אל אורח חיים ייחודי ולמקצוע מפוקפק – בֵּּנִי הוא יבואן סמים.

עיסוקו, שלטענתו הוא העיסוק המושלם עבור שכמותו, מספק לו את כל צרכיו, ובעיקר, מקצועו המסוכן והמתגמל מזין את היצר האנרכיסטי שחי ובועט אצלו מאז שהוא זוכר את עצמו.

הגבול הדקיק שבין חופש לסכנה הוא מנת חלקו, והוא מכור. האם יֵדע לפרוש לפני שאחד יגבר על האחר? אם יעשה זאת, הוא יודע, ייאלץ לאמץ לו אורח חיים אחר שבו ימצא את אהבותיו: סכנה וחופש, חופש וסכנה. לא בהכרח בסדר הזה.

רומן פשע רומנטי זה נכתב מאחורי סורג מתוך צורך עז באסקפיזם טהור.