סיפור מפתיע בעוצמתו הולך ונחשף באמצעות מכתביו המקוריים של שאול רז – יוצר רב-תחומי – שקורות חייו נפרסים מפולין, דרך עלייתו ארצה, הקמת כפר עציון ונפילתו ערב הקמת המדינה, ועד שחרורו מהשבי ופרסומו כסופר וכצייר.

את מכתבו הראשון המתפרסם כאן, כותב שאול לאהובתו הדסה בשנת 1947 ממחנה הבריגדה שלמרגלות הכרמל. מכאן עוקב הקורא אחר הסיפור ההיסטורי וגלגוליהם של הגיבורים, אשר קורותיהם מובאים מנקודת מבט אישית, בשפה ציורית ועשירה, המאפשרת התבוננות פנימה על האירועים – תוך הזדהות עמוקה עם הדמויות.

לצד הסיפור הלאומי של אהבת המולדת והאמונה ברעיון הקיבוצי מעלה שאול גם את ספקותיו הפרטיים, האנושיים כל כך, לגבי עתידו של גוש עציון ויחס המוסדות אל הנצורים בו. מעל כל אלה עומד סיפור אהבתם של שאול והדסה ומרחפת תפילתם: “בן לו היה לי” – דור המשך למשפחותיהם שנספו בשואה.

הספר הוא פרי יוזמתו של שילה גל – מיתומי קיבוץ כפר עציון, שאביו לחם כתף אל כתף לצד שאול עד שנפל בקרב האחרון. סיפורי החיים של שאול ושילה משיקים זה לזה, ושניהם עוסקים בנפילה הטרגית של כפר עציון: שאול – ברשימותיו ובציוריו עד יום מותו, ושילה – בעשייתו הציבורית ובשימור כתבי הנופלים. המעגל נסגר עם פטירתו של שילה, ערב יציאתו לאור של ספר זה.