לבנון, בינת ג’בל, חטמ”ע, 1997-1995 . כיצד מתגלגל לשם ניר, חפ”ש, דתי, “צעיר”? את מי ואת מה הוא פוגש? ומה באמת התרחש שם?

“יחסית לפז”ם שצברתי בצבא, נהניתי מעולם נוח לְמַדַּי שם בלבנון… בלי מסדרים, שמירות או מטבחים, רק חמ”ל וחדר סמב”צים.

…גם את הבית שלי היה אפשר לאתר במפה הצבאית בחמ”ל. סימנתי אותו בעיגול כחול וכתבתי באותיות זעירות: ‘הבית של ניר’. למחרת הסימון הכחול כבר נמחק, ככה זה תמיד, מנקים את אשר אינו חשוב”.

האם מסקנות/תובנות אלה שעלו במחשבתו בשלושת השבועות הראשונים ימשיכו ללוות אותו ואת חבריו בחודשים הרבים ששהו שם יחדיו?

בינת ג’בל: יומן אירועים נכתב על ידי רונן כהן. “רק מעט מאוד מן החוויות ומן האירועים שחווינו בלבנון, הוזכרו כאן”, הוא מעיד ב”אחרית דבר”. עם זאת בדרכו המיוחדת הוא מוביל את הקורא צעד־צעד אל תוך לבנון ואל שהתרחש שם, עד שהקורא חש כי הוא מכיר את המקום ואת הנפשות שפעלו בו על בוריים.

ספר “צעיר”, קריא, מתובל באמרות חכמים ביחד עם עגה צה”לית.

רונן א. כהן – פרופסור ללימודי איראן ואסלאם שיעי. מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון והחוג למדעי המדינה באוניברסיטת אריאל.

בין ספריו: המג’אהדין ח’לק, החג’תייה, הפורקאן, ארמאנ-ה מסתעזפין, זהויות במשבר באיראן, תיאוריות מהפכניות – כולם ספרים על תנועות דתיות, מחתרתיות ומהפכניות באיראן. כמו כן כתב ספר ללימוד השפה הפרסית.