היא פתחה את המחברת בפרק האחרון והחלה להקריא באיטיות…
בגיל שישים החליטה לעלות על רכבת ולנסוע, להתנתק מחיי ההווה, לעלות חזרה על רכבת החיים ולצאת למסע בעולם כדי להגיע אל עצמה.

תמי, ילידת קיבוץ, רעיה, אם וסבתא, עובדת חרוצה וחברה מסורה, יוצאת לגלות את עצמה שמעבר לכל התפקידים המשפחתיים והחברתיים. במסעה הנע במדינות ברחבי אירופה – מחליפה נופים, שפה ואווירה – היא גם מטיילת בין זיכרונות העבר, שאיפות העתיד ודמיונות ההווה. הווה  השרוי בצרות שכמותן העולם לא ידע מזה מאות שנים.

סיפור האהבה הנרקם בינה לבין אייבי, חושף סיפורים וחוויות כואבים שחוותה בילדותה בקיבוץ, אבל גם סיפור התאהבות מחודשת בחיים ובחירה עצמאית בדרך משלה.

מתוך החברות והשותפות הנרקמת בין תמי לאייבי מתגלה האפשרות לספר ולדבר ככוח ריפוי לפצעיי העבר ולצלקות שהותירו. והסיפור, מתברר, ימשיך ויסופר עוד ועוד.

עדה פרלה פישר שץ ילידת קיבוץ, מתגוררת כיום במושב. נשואה באושר, אימא גאה לארבעה ילדים וסבתא מאוהבת לשני נכדים (כן ירבו…). זהו ספרה הראשון.