הוא נבהל כמעט עד כדי צעקה כשנפתחה דלת החדר שלו, שולחת פנימה משולש מתרחב של אור שהוכתם רק בצילו של אדם אחד. זקוף, גבוה, רזה… אלמותי.

טקס הלידה מחדש הכתיר את המלך האלמותי לנגד עיני נתיניו, מציין את תחילת חגיגות שנת האלף. רק מעטים יודעים את סודה של הממלכה, ומעטים נוספים עתידים להיחשף אליו.

חלקו השני של הספר אלמוות נוטל את המושכות מידי החלק הראשון ומוסיף לצעוד בדרך שהתווה. סיפוריהן של דמויות מוכרות, של דמויות שוליות המתקרבות אל מרכז הבמה ושל דמויות חדשות המכות שורש נאספים יחדיו כמקבץ חוטים הנטווה שתי וערב ויוצר את מארג החיים בממלכה. העלילה מסתעפת ומלבה את הדמיון במעטפת מילים יוצאת דופן, עשירה בדימויים, מרהיבה ומרובת גוונים.

טאדין, ג’ ובידור פועלים שלושתם, כל אחד בדרכו, כדי לדאוג לשושלת המלך טיקאי, למרכיביה ולנתיניה. ליץ מוצאת את דרכה ומקווה שתוכל גם לצעוד לאורכה, 1001 נאלץ לגלות שלא כל הבטחה היא כזו שאפשר לסמוך עליה, שיי מגלה בעצמה כוחות שלא הכירה, וקאם נאלץ להוכיח את עצמו מחדש. קולותיהם של כל אלו ואחרים ממשיכים לתאר את סיפורו של המלך טיקאי, והפעם גם שמים לו סוף.

“זה לא הסוף,” עוזר לחש, קולו יציב ככל שהצליח להפיק. “זה לא הסוף, גימי.”