פָּגַשְׁתִּי אוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁעָבַר,
שִׂיחַ יָרֹק צוֹמֵחַ בְּלֵב הַמִּדְבָּר,
יֵשׁ לְיָדוֹ גֻּמָּה
וּבָהּ קְצָת חוֹל וְהַרְבֵּה אֲדָמָה.
אֲנִי חוֹפֵר
וְגַם חוֹקֵר,
רוֹצֶה לָדַעַת
עוֹד יוֹתֵר
אֵיךְ מַרְגִּישָׁה הָאֲדָמָה,
אוּלַי הִיא קָרָה, אוּלַי הִיא חַמָּה,
וְאֵיךְ כָּל גַּרְגְּרֵי הַחוֹל
יוֹצְרִים מַעְגָּל וְיוֹצְאִים בְּמָחוֹל,
וְאֵיךְ בַּיֹּבֶשׁ וּבְלִי טִפָּה שֶׁל מַיִם
הַשִּׂיחַ צוֹמֵחַ עַד הַשָּׁמַיִם.
אוּלַי כְּשֶׁאֶגְדַּל וְאֶהְיֶה מַדְּעָן וְחוֹקֵר,
אוּכַל לָדַעַת קְצָת יוֹתֵר.

איך מגיע החלב? איך מתפוצצת בועת סבון? מה מרגיש עץ? ילדים אוהבים לשאול ולחקור, לנגן, לשיר, לשחק, לרקוד, להתחפש ולצאת למסע. ילדים אוהבים גם לבקש משאלות: שאמא כבר תחזור, שהכאב כבר יעבור, ושהעולם יהיה מקום טוב, בטוח, מוגן ויפה. שאלות ומשאלות רבות מעולמם הקסום של הילדים הפכו לשרשרת צבעונית של שירים קצרים בחרוזים.

אפרת מנור, ילידת שנת 1951, אם לשלושה וסבתא לשישה, בת ליוצאי הפלמ”ח ומראשוני קיבוץ חוקוק, העבירה את שנות ילדותה ונעוריה הנפלאות בקיבוץ חוקוק הצעיר והמרוחק אל מול הנוף הקסום, בטבע הפראי, על רקע הכנרת הזוהרת ומצוקי ואדי עמוד וכיום חיה בקיבוץ גבעת ברנר. אפרת עסקה בחינוך ובטיפול בבעלי לקויות למידה וקשיי ריכוז וקשב וכן בהוראה, בהדרכה ובהנחיה במכללה להכשרת מורים. סקרנות הרבה, האהבה לכתיבה ולנכדים והרצון העז להקשיב לסיפור האישי של כל אחד ואחד הם שהביאו להולדתו של ספר זה.