“תתארו לכם עולם יפה
פחות עצוב ממה שהוא ככה
ואנחנו שם הולכים עם שמש בכיסים…”
(שלמה ארצי – תתארו לכם)
כשד”ר מיכל גטניו-קאלוש הייתה בת 19, חברה עומר אלקבץ נהרג בפעילות מבצעית בלבנון ב־28.2.1999.
באמצעות קטעי יומן שכתבה במשך 20 השנים שעברו מאז, היא ניסתה להתחקות אחר התנהלותה, ולהבין כיצד התגברה על המשבר.
“שמש בכיסים” הוא שילוב של סיפור אישי וסיפור הדרכה להתמודדות מיטבית עם משברים.
דיברתי עם מיכל על הטיפול שעברה לאחר נפילתו של עומר, על הגישה שלה כמטפלת, על ההבדל בין אמפתיה להזדהות ועל חשיבות החשיפה.
ולראשונה בפודקאסט, באווירת הכנה שנוצרה ועם השיח על חשיפה עצמית, הרשתי לעצמי גם להיחשף