אבינועם עצבה

440 שנים לאחר המהפכה הקופרניקנית (1543)
הופיעה המהפכה העצברית, (1983)
והיא שינתה את כל הידע (הפיזיקלי – גיאומטרי) לגבי כוכבים.

הכוכבים לא נעים במסלולים אליפטיים במישור, אלא במסלולים בורגיים במרחב. למסלול בורגי במרחב, יש 3 נתונים – קוטר , מהירות – וזווית קידום,
תנועת הכוכבים במסלול בורגי היא טבעית ונצחית, ואין צורך לדחוף אותם כדי שינועו בצורת מסלול זו.
גם אין לחומר הכוכבים כוח משיכה, ותפוח נופל מעצמו כאשר מרפים ממנו. בנפילה זו מתקיים חוק שימור האנרגיה. כאשר האנרגיה של גובה הנפילה, מתהפכת לאנרגית תרמית של מכת הפגיעה באדמה.
החומר אינו מושג כמותי, ואין מובן להרבה או קצת חומר

החומר הוא צורה פיזיקלית, הבנויה מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה, כמו שצורה גיאומטרית בנויה מצירוף כמויות של אורך סגור המכיל כמות של שטח,
זמן פסיבי קיים ממש במציאות הפיזיקלית, והזמן הנמדד על ידי שעון, קיים רק בדמיונו של האדם.
היסודות החומריים – זהב , פחמן , מימן ….הם צורות פיזיקליות,
לכן, תפיסת החומר שנוצר מחלקיקים של כלום, מתבטלת מיד.

קו עגול סגור יוצר צורה גיאומטרית, ולכל צורה שכזו יש מספר צורה, הנובע מאורך קו עגול סגור, ומאורך הקו הישר שלו המכונה קוטר. המתמטיקאים טועים באומרם שקיים מספר צורה יחיד לכל הקווים העגולים הסגורים והוא 3.14 בקירוב.
המהפכה העצברית גילתה, כי לכל קו עגול סגור יש מספר צורה פרטי המתאים לאורכו הפיזי,
ומספרי צורה פרטיים אלו, משתנים בין 3.14 ל 3.16.

חפשו את ספרי עצבר, בהוצאת ניב