ז’ק לוי

מה גרם לז’ק לוי לחפש את ילדתו הקטנה ל”נער היטרליסט” במסיבת פורים של נשות ויצ”ו בבולגריה?
החרפה של המאה ה־XX הוא עדות אותנטית משנת 1935 למחאת היחיד של ז’ק לוי כנגד המשטר הנאצי.
ז’ק לוי, סוכן־נוסע מפלובדיב בולגריה, היה מוכן לשאת בתוצאות מחאתו, וכך אמר לאשתו ויקטוריה:
“…אני מוכן לשבת שנה או שנתיים בבית הסוהר, ולו רק כדי שאוכל להשיל מעליי את כל שכבות ההתמרמרות שבליבי, על חוסר הצדק והעוול הנורא שנגרם לעמנו תחת עיניהם האדישות של כל יתר העמים התרבותיים, שצופים בסבלו של העם היהודי כאילו שהם צופים במשחק כדורגל”.
הסיפור, כמו גם דרך החיים של ז’ק לוי, רצוף בערכים ציוניים והומניים, ונותן הצצה לחייה של משפחה קטנה, אבא, אמא, הבת אסתר (סתרצ’י) והבת זיזי שעד יום מותה התגאתה על היותה הכוכבת של המחאה.
כתשעים שנה לאחר המחאה על “החרפה של המאה ה־XX”, ההיסטוריה כמו חוזרת על עצמה ומזכירה לנו גם בתחילת המאה ה־XXI ימים חשוכים שקווינו שלא נראה עוד.